מה מברכים על
מה מברכים על לחוח תימני?
תשובה:
לדעת רוב הפוסקים שעל הלחוח שבלילתו בלילה רכה ונעשה במחבת, ברכתו 'בורא מיני מזונות' וברכה אחרונה 'מעין שלוש' 'על המחיה'
ואם אוכלים ממנו כמות של 216 גרם ומעלה תהיה ברכתו 'המוציא לחם מן הארץ' וברכת המזון. אלא אם כן הוא דק, פחות מ-2 מילימטר שאז תמיד תהיה הברכה 'מזונות' ו'על המחיה'.
ביאור ההלכה:
כל מאפה שאת העיסה לשו אותה עם דבש / שמן / חלב או סוכר, וניכר הטעם במאפה לאחר האפייה - ברכתו של המאפה תהיה 'בורא מיני מזונות', וברכה אחרונה תהיה 'מעין שלוש על המחיה ועל הכלכלה'.
ואם אוכלים ממנו כמות של 216 גרם, הברכה הראשונה תהיה 'המוציא' וברכה אחרונה ברכת המזון.
ואם לא ניכר בעיסה טעם של סוכר, שמן, דבש, חלב וכדומה אלא זו עיסה רגילה, ברכתה תהיה 'המוציא לחם מן הארץ' וברכת המזון.
ועל כן לחוח שהוא מן מאפה שנעשה על ידי מחבת כמעט בלי שמן כלל לכאורה צריכה להיות ברכתו 'המוציא לחם מן הארץ' וברכת המזון.
אלא שמרן השולחן ערוך בסימן קס"ח פסק להלכה שאם העיסה עצמה היא בלילה רכה כלומר שהעיסה היא דלילה מאוד ונשפכת ואינה עבה, הברכה צריכה להיות 'בורא מיני מזונות'. והלחוח כיוון שבמהותו זה בדרך כלל עיסה דלילה שנשפכת למחבת צריכה להיות ברכתו, 'בורא מיני מזונות'.
ויש אומרים שגם אם העיסה דלילה אבל המאפה עצמו עבה כמו לחם (סנטימטר בערך) ברכתו צריכה להיות 'המוציא לחם מן הארץ' וכמו שיש אנשים העושים לחוח עבה ולא דק.
להלכה המנהג היום לברך על לחוח 'בורא מיני מזונות' וברכה אחרונה 'על המחיה'.
ואם אוכלים כמות גדולה למעלה מ-216 גרם ברכתו 'המוציא לחם מן הארץ' וברכת המזון.
וכן דעת רוב הפוסקים
אולם אם עובי הלחוח הוא פחות מ-2 מילימטר גם אם אוכלים ממנו שיעור של 216 גרם ומעלה תמיד תהיה ברכתו 'מזונות' ו'על המחיה', מאחר וזוהי בלילה רכה וגם הוא דק ביותר.
מה מברכים על לחוח תמני? | למה חשוב להשאיר את השאריות על השולחן עד אחרי ברכת המזון? צפו