מטמון זהב מרהיב בן 1400 שנה נמצא בנחל חרמון

תגלית מרהיבה בבניאס: מטמון של 44 מטבעות זהב טהור התגלה לאחרונה באתר הבניאס שבתחום שמורת הטבע נחל חרמון, בחפירת רשות העתיקות. "מי שטמן את המטבעות כנראה נס על נפשו בתקווה לחזור אליהם, אך לא זכה לכך". רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הודיעו כי יציגו את המטמון לקהל הרחב.

ד"ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות אשר בחנה את המטמון, קבעה כי יש בו מספר מטבעות של הקיסר פוקאס (602-610 לספירה) ומטבעות רבים שנטבעו על ידי הקיסר הרקליוס (610-641 לספירה), כל המטבעות הם בערך של סולידוס - מטבע זהב של האימפריה הרומית ששקל כ-4.5 גרם. המטבעות המאוחרים ביותר של הרקליוס מתארכים את המטמון לימי הכיבוש הערבי.

"המטמון, שמשקלו כ-170 גר', הוטמן בבסיסו של קיר בנוי אבני גזית, בימי כיבושה של ארץ ישראל בידי הח'ליפים המוסלמים מבית אומיה", הסביר ד"ר יואב לרר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "הממצא מספק לנו תמונה של רגע בזמן, כאשר אפשר ממש לדמיין את האדם מחביא את הונו מחרדת המלחמה, וזאת - בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו. היום אנחנו יודעים שגורלו לא שפר עליו". לרר מוסיף כי מציאת המטמון תוכל לשפוך אור על כלכלת הישוב בניאס ב-40 השנים האחרונות של השליטה הביזנטית בעיר. "רוב המטבעות במטמון הם של הקיסר הביזנטי הרקליוס", מציינת ד"ר ביכובסקי ומוסיפה כי מה שמעניין בהם במיוחד, הוא שבתחילת דרכו של הקיסר, רואים רק את דיוקנו על גבי המטבע, אבל מהר מאוד מצטרפים אליו דיוקנאות בני משפחתו. "ממש ניתן לראות את תהליך הגדילה של בניו על גבי המטבעות, מילדות - ועד שהם מופיעים על המטבע כשגובהם זהה לזה של אביהם הקיסר, המופיע עם זקן ארוך".

החפירה, במימון חברת החשמל מתנהלת כהכנה לחיבור האתר המקודש לדרוזים, מקאם נבי ח'דר, לרשת החשמל. בחפירה שהתנהלה ברובע המגורים הצפון-מערבי של העיר הקדומה בניאס, נחשפו שרידי מבנים, תעלות וצינורות להובלת מים, כבשן יוצרים לכלי קרמיקה, וממצא קטנים רבים, בהם שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ומטבעות ברונזה. אלה, מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית (ראשית המאה ה-7 לספירה לפני כ- 1380 שנה), ולימי הביניים המוקדמים (המאות 11-13 לספירה - לפני כ- 800 שנה).

הבניאס הוא אתר ארכיאולוגי, כיום שמורת טבע בניהול רשות הטבע והגנים, שבו התקיים יישוב לאורך תקופות שונות: תחילה, הקימו שם הכנענים יישוב שבמרכזו מקדש לאל בעל. בתקופה ההלניסטית, שימש המקום כאתר פולחן לאל "פאן" (אשר ממנו השם פניאס, אשר במהלך הזמן השתבש ל- בניאס). היישוב הגיע לשיא פריחתו בתקופה הרומית. הורדוס, ובעקבותיו גם פיליפוס בנו, בנו מחדש את המקום וקראו לו "קיסריה - פיליפי", לכבודו של אוגוסטוס קיסר.

"מדובר במטמון חשוב ובעל ערך ארכיאולוגי רב לחקר תולדות היישוב בגולן", מציין אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "זהו אוצר מתקופת המעבר, שהייתה אחת מפרקי הזמן החשובים ביותר בהתפתחותה של העיר בניאס", הוא מבהיר ומוסיף כי רשות העתיקות בתיאום ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע