גדול השלום - והתרחקות מן המחלוקת

אחיי ורעיי היקרים והאהובים,

מובא במשנה יסוד נפלא ויסודי לכל עם ישראל:

"לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: 'ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום'".

שלוש פעמים ביום עם ישראל מתפללים ומבקשים:

"שים שלום, טובה וברכה, חיים, חסד, צדקה ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו, כולנו כאחד, באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום. וטוב בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברוב עוז ושלום".

אחיי ורעיי, נתבונן במילות התפילה שאנו מתפללים. אנו מבקשים: "ברכה ושלום". זוהי האחדות שתביא לגאולה השלמה במהרה בימינו.

אמרו חז"ל: "שקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות" (יומא ט ע"ב). בית המקדש השני, שהיו עוסקים בו בתורה ובמצוות, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם.

אחיי ורעיי, כאשר מכניעים את הלב בתפילה ובין אדם לחברו, במחשבה, בדיבור ובמעשה - זוכים לאהבת חינם. אומרת הגמרא הקדושה: "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה" (תענית ב ע"א).

בסייעתא דשמיא נוכחתי לדעת כי בלקט מספרי צדיקים מובאות עצות וסיבות נפלאות שעשויות לסלק את המחלוקת, למען השלום, למען קירוב הלבבות, ולעורר את הלבבות לאחדות ישראל, שזהו רצון השם יתברך לצורך הגאולה ובניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

בספר "רפואה וחיים" (פרק ה') של רבי חיים פלאג'י זצ"ל, מעיד הצדיק על עצמו וזו לשונו:

"אני הגבר ראתה עיני מיום שעמדתי על דעתי, כי כל איש ואישה, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה ועיר ועיר, שהיו ביניהם מחלוקת - לא יצאו מזה נקיים, ושתי הכיתות נלקו בין בגופם בין בממונם, רחמנא ליצלן. ומי שיש לו דעת יעמיק מאוד בזה, ולעולם יהיה מוותר משלו, בין בגופו בין בממונו בין בכבודו, ויצא הפסדו בשכרו, שיהיה לו שכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא".

אחיי ורעיי, רבי חיים פלאג'י זצ"ל חי לפני למעלה ממאה וחמישים שנה וכתב דברים אלו לדורות הבאים. הוא לא ראה מעולם שהמחלוקת "משתלמת" לאחד מן הצדדים.

בספר "אבן שלמה" (פרק ח', סעיף ז') כתב רבנו הגר"א זצ"ל:

"חמישה מיני ערב רב בישראל, ואחד מהם בעלי המחלוקת. הם גרועים מכולם, והם נקראים עמלקים. ואין דוד בא עד שיכלו מן העולם".

בספר "מעגלי צדק" לרבי יעקב אבוחצירא זצ"ל נכתב:

"השונא את חברו או המתקנא בו, צריך שידע שבני ישראל כולם גוף אחד וחשובים לפני השם יתברך, כמו שנאמר: 'שה פזורה ישראל' (ירמיהו נ, יז). כל ישראל - שה אחד, גוף אחד, חשובים לפני השם יתברך".

אחיי ורעיי, בסייעתא דשמיא ראיתי עצה נפלאה לתיקון המידות המסלקת מחלוקות. אומר הצדיק כי התיקון הגדול לאדם ולשלמות מידותיו הוא מידת הענווה, שהיא מתקנת את כל מידות האדם.

והעדות לכך - דברי הרמב"ן באיגרתו:

"מידת הענווה היא מידה טובה מכל המידות הטובות",

וכפי שנאמר:

"עקב ענווה יראת ה'" (משלי כב, ד).

בספר "תוכחת חיים" (רבי חיים פלאג'י זצ"ל) כתב:

"מי שהוא בעל מחלוקת וגורם למחלוקות ליחיד או לרבים - מה יענה ליום פקודה וביציאת נשמתו? שאמרו במסכת כתובות, בשעה שהצדיק נפטר מן העולם, שלוש כיתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו. אחת אומרת: 'יבוא שלום'... ואם הוא בעל מחלוקת - מה יאמרו עליו?"

(על פי הזוהר הקדוש, ויקהל).

אחים יקרים, כל אחד צריך להכין לעצמו "צידה לדרך". אומר דוד המלך עליו השלום:

"בכל עת יהיו בגדיך לבנים" (קהלת ט, ח).

הנשמה שלנו טהורה, והמחלוקת אינה מועילה לאדם כלל. רק לימוד התורה מגין ומציל מכל רע.

בספר "משפטי השלום - דיני מחלוקת ושלום" נכתב:

"הרוצה להינצל ממחלוקת, ינהג במתינות עם הבריות, לא ירבה בכעס ובקפדנות, ויתרחק משאר מידות רעות. וידע שהמושל ברוחו הוא הכובש את יצרו. ואם יש לו שונאים - ישתדל להתרחק מהם".

ועל כך אמרו חז"ל:

"איזהו גיבור? הכובש את יצרו".

המילה "מחלוקת", למפרע, ראשי תיבות:

ת'רבה ק'ללות ו'ליצנות ח'טאות מ'רובים.

אחיי ורעיי, מוסיף רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו "סדר וידוי לפי סדר אותיות א-ב", שבכל אות יש תחילת מילה כנגד כפרת עוונות.

לדוגמה:

ב - בטלנו תלמוד תורה ימים ולילות.

מחמת המחלוקת, פעמים רבות מתבטלים מלימוד התורה ימים ולילות.

ראו עד כמה מנה הצדיק עבירות ותיקונים בעניין זה, וכמה חייבים אנו לברוח מן המחלוקת, והחי ייתן אל ליבו.

גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר:

"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

עלינו להחדיר את נתיב השלום בכל זמן ובכל מקום בחיינו, על ידי הוויתור והרחקת מידת הכעס מליבנו.

בספר "שני לוחות הברית" (שער האותיות, אות בי"ת), לרבי ישעיה הורביץ זצ"ל, מובא משל נפלא:

מניצוץ קטן של אש מתחילה בערה גדולה, אשר הולכת ומתפשטת עד שאי אפשר לעצור את השריפה.

וכך רמוז במילה מ-ח-ל-ו-ק-ת:

מ' - יש לה פתח קטן מלמטה (כניצוץ האש).

ח' - הפתח מתרחב (האש גדלה).

ל' - האות הגבוהה ביותר (האש מתלקחת).

ק' - יורדת למטה עד התהום לאחר שהאש כילתה את כל אשר סביבה.

ת' - שתי רגליים המסמלות מצב סופי; השריפה הותירה חורבן לזמן רב.

בספר "שמירת הלשון" (חפץ חיים) מובא:

"קשה היא מידת המחלוקת, שמביאה לידי סכנת נפשות".

אמרו חז"ל:

"מחלוקת בבית - סופו להיחרב. מחלוקת בבית הכנסת - סופו להתפזר. מחלוקת בעיר - שפיכות דמים בעיר".

בתנא דבי אליהו רבה (פרק כח) נאמר:

"אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בניי, אהוביי! כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם? שתהיו מכבדים זה את זה ותהיו יראים זה מזה".

בספר "המידות" (רבי נחמן מברסלב) מובאת עצה להינצל מן המחלוקת:

"ילמד מסכת סוכה".

מי ששומע חרפתו ושותק - על ידי זה מתבטלות ממנו רעות רבות שהיו ראויות לבוא עליו.

לביטול המחלוקת, סגולה לומר:

"ויקרא אסא אל ה'" עד המילה "אנוש"

(בדברי הימים ב', פרק י"ד).

סגולה להינצל משונאים, הן שונאים של מחלוקת והן שונאים שבדרך, שמתיירא מהם:

לומר את כל טעמי המקרא שבתורה:

"זרקא, מקף, שופר הולך, סגולתא" וכו'.

אחיי ורעיי היקרים והאהובים,

בסוף כל תפילת העמידה אנו אומרים:

"אלוקיי, נצור לשוני מרע ושפתיי מדבר מרמה, ולמקלליי נפשי תידום ונפשי כעפר לכול תהיה".

במקום מחלוקת, כאשר אדם גובר על יצרו ושותק, ומרגיל את פיו להודות לשם יתברך, הוא זוכה להמשך התפילה:

"פתח ליבי בתורתך ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי".

זוכים לאהבת התורה, לאהבת המצוות ולמעשים טובים, וממילא המחלוקות מסתלקות.

---

אחים יקרים,

עלינו לדעת שהמחלוקת מתלקחת כאש בשדה קוצים, ואין יוצאים ממנה מנצחים - אלא מפסידים. לעומתה, השלום מביא ברכה, ישועה וגאולה.

נסיים בתפילה:

"עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן."

המצפה לגאולה,
הצב"י ארז קדוסי.