בישול בכלי בשרי - מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי (צילום: Tatiana Volgutova/shutterstock)
יהדות
בישול בכלי בשרי: מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי. מה דינו?
בצל שטוגן בסיר בשרי מה דינו? אכל תפו"א שנתבשל עם הבשר האם צריך להמתין שש שעות? מה דין אורז שהתבשל בסיר בשרי? ומה הדין מאפה פרווה שנאפה בתבנית נקיה בתנור בשרי לא נקי, האם מותר לאכלו עם חלב?
בישול בכלי בשרי - מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי (צילום: Tatiana Volgutova/shutterstock)
אא
תבשיל של בשר
- אכל תבשיל של בשר, כגון ירקות שנתבשלו עם בשר, אסור לאכול אחריו גבינה, עד שימתין שש שעות כדין מי שאכל בשר ורוצה לאכול אחריו גבינה (ב"י (או"ח סי' קעג), פר"ח (יח), החיד"א (שיו"ב כה), כה"ח נה, נז). ואפי' שתה משקה בשרי צלול ביותר כגון מרק עוף זך, אסור לאכול אחריו גבינה עד שש שעות (שיו"ב (ל), (זב"צ (לב), בא"ח (שם שלח ט), הליכו"ע (ח"ז עמ' כט)). ואין הבדל בין אם אכל תבשיל של בשר בקר לבין תבשיל של עוף (כנה"ג (שם הגה"ט מב), זב"צ (שם)).
- כלי שבישלו בו מאכל בשרי, ולאחר שהוציאו ממנו את התבשיל, נשארו בו שירי מאכל, ולא הדיחוהו, ובישל בו – בעודו בן יומו – תבשיל פרווה כגון ירקות וכיו"ב, אסור לאכלו 'עם' חלב. אמנם לאכול 'אחריו' חלב לאלתר; י"א שאם יש שישים בתבשיל הפרווה כנגד שיירי תבשיל הבשר, יכול לאכול אחריו חלב לאלתר, ואם אין שישים צריך לשהות שעה אחת לפחות, ושהמחמיר בזה להמתין שש שעות תע"ב (בא"ח (שם יב)), וי"א שאפי' אין כנגדו שישים, יכול לאכול אחריו חלב לאלתר (ש"ך (יט), פר"ח (יט), כה"ח (צט)), ובתנאי ששיירי הבשר לא נתנו טעם בתבשיל הפרווה. לפיכך אם השומן הבשרי הדבוק בדפני הכלי נתן טעם בירקות, דינם כתבשיל בשר שצריך להמתין לאחריו שש שעות (זב"צ (לז), כה"ח (סו)). ולהלכה, העיקר נראה להקל (שו"ת דברי דוד (ח"ב יו"ד סי' טו)). לפיכך אם נשפך מעט מרק עוף לסיר שהיו בו מים וביצים קשות ונתבשלו יחד, ולא ניכר בביצים טעם המרק בשר, מותר לאכול אחריהם מאכלי חלב מיד ללא המתנה (בין ישראל לעמים (פ"ו הערה 9)). וכמו"כ אם הכניס כף שלא קינחה מתבשיל בשר, לתוך סלט שעל השולחן, הגם שא"א לאכול אותו הסלט עם מאכלי חלב, מ"מ א"צ להמתין אחריו שש שעות.
- כלי שבישלו בו מאכל בשרי, ולאחר שהוציאו ממנו את התכולה, ניקו אותו היטב, ובישלו בו תבשיל פרווה, מותר לאכלו עם חלב. י"א שעכ"פ לכתחילה אין לבשל פרווה בכלי בשרי תוך מעת לעת (24 שעות) לבישול הבשר בכדי לאכול עם חלב, אלא ימתין לאחר מעת לעת (ש"ך (צה, ג), פר"ח, (צה, א), בא"ח (ש"ב קרח יג), מזרח שמש (סי' צה)). אולם העיקר לדינא שאף לכתחילה יכול לבשל פרווה בסיר נקי תוך מעל"ע לבישול הבשר בכדי לאוכלו עם החלב (ב"י בבדק הבית (סי' צה), שו"ת בית יהודה (עייא"ש, ח"ב סי' צב), הליכו"ע (ח"ז עמ' עד) בשם אחרונים רבים, שו"ת שמה שלמה (להראשל"צ הגרש"מ עמאר, ח"ב יו"ד סי' ו')).
- תנור שאפו או בישלו בו מאכל בשרי, ולאחריו אפו בו בתבנית אחרת מאפה פרווה, מותר לאכול את המאפה יחד עם חלב אעפ"כ שאין התנור נקי, אולם לכתחילה נכון לנקות קודם את התנור משיירי המאכל הבשרי בעזרת מטלית לחה, או לחממו כעשרים דק' [בטמפרטורה של 150 מעלות לפחות] לפני שיאפו בו מאפה פרווה (בי"ל (ו, ח)).
נכתב ועובד מתוך קובץ 'דיני בשר בחלב' שיצא לאור בערב חג השבועות אשתקד, ע"י כותב השורות.
אף שבשו"ע (פט, ג) התיר לאכול חלב אחר תבשיל של בשר בהפסק של קינוח ונט"י, ובין תבשיל של בשר לתבשיל של גבינה אף א"צ ליטול ידיו, מ"מ באו"ח (סי' קעג) כ' בספרו בית יוסף שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל, ואין לפרוץ גדר.
מכיון שכל דין המתנה ו' שעות לאחר תבשיל בשרי הוא מכח מנהג, וכמש"כ הב"י (או"ח סי' צעג), כאשר נתערב בתבשיל הפרווה מעט שיירי בשר שהיו בשולי הקדרה, בכה"ג אין לו דין תבשיל בשרי להמתין אחריו שש שעות.
ובמנחת כהן (ספר התערובות פ"ב) כ' להחמיר אפי' דיעבד. ובפר"ח (שם) נחלק עליו, שכיון שדין נ"ט בר נ"ט אינו אלא הרחקה בעלמא שלא לגרום כן לכתחילה (לשיטתו), אם עבר ובישל על דעת לאוכלו עם חלב, לא קנסינן ליה ורשאי לאוכלו ברותח. וע"ע ביד יהודה (בפיה"א סק"ט ובפיה"ק ס"ק יג) שהעלה שאפי' אם עשה כן לכתחילה, אין דינו כמבטל איסור לכתחילה. ולפי המבואר שדעת מרן להתיר לכתחילה על דעת לאוכלו ברותח, בודאי שאין מקום לקונסו (הליכו"ע שם עמ' עט).
כיון שאין כאן אלא זיעה, שהרי התבנית היא פרווה, ואין הזיעה של המאפה הקודם עושה את המאכל – שנתבשל שם – בשרי לאסור לאכול אחריו חלב, כיון שכל דין איסור אכילת חלב לאחר תבשיל של בשר הוי מנהג, היכא דנהוג נהוג והוו דלא לוסיף עלה. ובפרט כאשר תא האפיה גדול מ-30 ליטר. מה גם שעפ"ר בחום התנור כל הזיעה נשרפת לחלוטין (בי"ל פ"ו הערה 13).
להמשך קריאה
שידור חי
