דיני בשר וחלב בחג השבועות

זמן הסעודה

יש נוהגין לאכול סעודה של מאכלי חלב בליל שבועות, ובסעודת היום אוכלים מאכלי בשר (ארחות רבינו (ח"ב עמ' צח) שכן נהג הגרי"י קנייבסקי זצ"ל. פסק"ת (שם יא, הערה 61) שכן מקובל בכמה קהילות).

אולם יש אומרים שאינו מנהג נכון, כי יש חיוב בשמחת יו"ט גם בליל שבועות, ואין שמחה אלא בבשר (דרכ"ת (יו"ד פט, יט) ע"פ המבואר בשע"ת (סי' תקכט) שיש חיוב בשר גם בלילה. מועדים וזמנים (ח"ז סי' קיד)).

בספר ה'כלבו' (מגדולי הראשונים, הובא בבאר היטב (תצד, ח)) משמע שהיו עושים סעודה נוספת במהלך יום החג, (מלבד סעודת שחרית אותה היו עושים עם בשר), ובה היו אוכלים המאכלי חלב.

ועל כל פנים, אף הנוהגים לסעוד מאכלי חלב בלילה, יאכלו סעודה חשובה ממיני מטעמים ודגים ושתיית יין (שו"ת וישב משה (זורגר, ח"ב סי' קו), פסק"ת (שם))

אכילת חלב ואחריה בשר באותה סעודה

אין ראוי לאכול בשר וחלב באותה סעודה, ואפילו חלב ואחר כך בשר, מאחר וצריך להידחק כמה דוחקי בדבר, וכדלהלן:

א. שיש לחוש לכתחילה לדברי הזוהר (פר' משפטים דף קכח. הובא בב"י (או"ח סי' קעג)), שלא לאכול בסעודה אחת ובשעה אחת חלב ואח"כ בשר. ואף אותם שאין נזהרין בזה, מ"מ אין ראוי לזנוח את חומרת הזוהר בכדי להדר אחר סעודת בשר בלילה.

ב. אף לפי הפשט, הרי י"א שצריך לברך ברכהמ"ז לאחר המאכלי חלב, ואף למקילין, י"א שכשאוכל גבינה קשה צריך לברך (משנ"ב (שם ס"ק טז)).

ג. צריך שיסלק שולחנו, כלומר שיחליף המפה (שו"ע (יו"ד פט, ד), משנ"ב (שם)).

ד. צריך שירחוץ ידיו, יקנח פיו באכילת מאכל פרווה (זולת קמח, תמרים וירק עלים), וידיח הפה (לעיל הלכה כז).

ה. צריך להעביר מעל השולחן שירי הפת שאכל עם הגבינה, שאסור לאכול בשר עם אותו פת שעלתה על השולחן בסעודה החלבית (שו"ע (שם)).

המתנת שש שעות

בספר נועם אלימלך (פרשת משפטים ד"ה לא תבשל) להגה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א כתב: "וגם אנחנו בחג השבועות התירו לנו חז"ל שלא להמתין אחר הגבינה השיעור כמו בשאר ימות השנה".

יש שפירשו (עיין פסק"ת שם, יג) כוונת דבריו, שאפשר שנהג על פי האר"י ז"ל (בספר טעמי המצוות בשם רבי חיים ויטאל) שלא אכל בשר אחר גבינה או גבינה אחר בשר כל היום, ועל זה בכוונה שבחג השבועות אפשר להקל כמנהג העולם להמתין שש שעות.

גם בבאר היטב (תצד, ח) כתב בשם הכלבו: "דבשבועות יש נוהגין לאכול גבינה בסעודת מנחה אף שאין שש שעות מסעודת שחרית, ובלבד שירחץ פיו ויחצוץ שיניו להוציא הבשר".   אמנם כבר כתב בספר חק יעקב (שם, יא): "שומר נפשו ירחק מזה. וכן הסכמת האחרונים דבחג השבועות יש ליזהר כמו בכל השנה". וכן דעת הפרי מגדים (שם, מש"ז ג) והמשנה ברורה (יז). ובפרט לבני ספרד, שחובת המתנת שש שעות אינה חומרא אלא מדינא (כמבואר בב"י או"ח סי' קעג).

פסקי הדינים הנ"ל, מעובדים מתוך חוברת "דיני בשר בחלב" שיצאה לאור ערב חג השבועות אשתקד, על ידי החתום מעלה.
אבל לא ימלא כרסו, כי ריבוי המאכל מביא את הנמנום והשינה, וצריך להתחזק כארי לעבודת הלילה (פסק"ת שם).