ברכת המזון: 8 סגולות נפלאות "לקבלת כל משאלות ליבנו"

2. סגולה להינצל מכל פגע רע; הרב 'באר היטב' (סי' קפ"ה) כתב בשם הב"ח, שהאות 'ף' איננה מוזכרת בברכת המזון, כי אות זו מרמזת על שצף קצף וחרון אף. ועל כן הזהיר לקרוא ברכת המזון בכוונה, ניצול מכל זה.

3. סגולה לבנים מוצלחים בתוי"ש; בספר 'ברכת דוד' כתב בשם הרה"ק רבי שלומק'ע מזוועהיל זי"ע, שסגולה לבנים ובני בנים חכמים ונבונים ויראי ה', להקפיד לברך תדיר בכוונה ומתוך הכתב דוקא.

4. סגולה לחינוך הבנים למצוות; הרה"ק רבי יעקב דוד מראדומסק זי"ע סיפר ('ישישים בחכמה') על אחד מחסידי הרה"ק בעל ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי"ע, שהתלונן על בנו שאינו מברך ברכת המזון, וכל הפצרותיו לא הועילו כלום. ענהו הרה"ק ואמר לו: "אם תקבל על עצמך לברך בקול רם, אזי תיווכח לראות שגם בנך יתחיל לברך ברכת המזון".

5. סגולה לקבלת כל משאלות ליבנו; בסופה של ברכת המזון, אנו באים לבקשת תחנונים – 'הרחמן', שכולו בקשות נשגבות ביותר. מרן ה'חפץ חיים' ביאר, שהטעם לכך שאנו מבקשים בקשות אלו אחר ברכת המזון, כי אחר שקיים האדם מצוות עשה דאורייתא של ברכת המזון, ככתוב 'ואכלת ושבעת וברכת', נעשה עת רצון בשמים, ושעת הכושר היא לבקש צרכיו מאתו יתברך שמו, וכמבואר ברבינו בחיי (פרשת יתרו יט ג. הובא ב'מגן אברהם' או"ח סי' רסג סק"א),שכאשר האשה מדליקה נרות שבת, בידה להתפלל "שיתן לה ה' בנים מאירים בתורה, כי התפילה יותר נשמעת בשעת עשיית המצוה".

6. סגולה לקדושה וטהרה; הרה"ק מבעלזא זי"ע היה אומר: הנה ברכת מעין שלש היא ברכה מעין ברכת המזון, אם כן מדוע טבעו בה חכמים לשון "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה", נוסחא שלא מצינו כיוצא בה בברכת המזון? על כך השיב, משום שקודם אכילת פת, על האדם ליטול ידיו, לנגבן, לבצוע הפת, לטבול במלח וכו', ונמצא שכל אכילתו היא ביישוב הדעת, וממילא מברך בקדושה ובטהרה. אך לאכילת מזונות אין האדם נצרך ל'הכנה' לפניה, אלא מיד כשחשקה נפשו יאכל תוך כדי אמירתו ברכת "בורא מיני מזונות"; הנה כי כן, תקנו חכמים לומר 'ונברכך עליה בקדושה ובטהרה', להזהיר את האדם שיברך בכוונה כראוי וכיאות. [ואכן ראוי לציין, שהיו צדיקים לבית באבוב שהקפידו בכל יום לברך ברכת 'מעין שלוש' בכדי לומר תיבות אלו].

7. סגולה לבריאות; פעם ציינו בפני הגאון המופלא רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, חולה שיש לו מחסור בדם, ולכן הוא נצרך לקבל דם שאחרים תרמו עבורו, בכדי שיוכל להמשיך את חייו. ענה רבי יחזקאל שעל דבר זה הוא מכוון בברכת המזון - "ונא אל תצריכנו ה' אלוקינו לא לידי מתנת בשר ודם", שלא אצטרך לקבל 'דם' מאחרים… שאלוהו התלמידים: "וכי זה פירושן של דברים?" ענה רבי יחזקאל: "הרשות נתונה לכל אדם להעמיס כל משאלות לבו בתוך נוסח התפילה..."

8. חובת הזהירות; בספר 'תולדות אהרון' להרב מז'יטומיר (פר' שופטים) הביא בשם המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, שהזהיר מאוד לכוון בברכת המזון יותר מבתפילה, כי תפילה דרבנן וברכת המזון מדאורייתא.

עוד כתב היעב"ץ בספרו 'חסדי ה" (מאמר אשרי האיש פ"ג): "והנראה לי לפי דרכנו אומר דרך הלצה, כי יש מצוות עשה ומצוות לא תעשה שיש להן 'מזל' – קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם לעשותן בשמחה ובטוב לבב… ואשר לא כן יעשה – יאבד מתוך הקהל … – ואלו הן המצוות, כגון פורים וביעור חמץ ובשר בחלב וכיו"ב. ויש שאין להן 'מזל' כברכת המזון, שהכל מקיימים "ואכלת ושבעת" ואין הכל מקיימין "וברכת את ה' אלקיך"… ורבו האוכלים למעדנים בשובה ונחת, ויברכו בקול נמוך ובשפה חלושה, ברכה נחוצה רצוצה, בלי כוונה ובלי דקדוק באמרותיה, ואין צריך לומר באותיותיה – בעודה בכפה יבלעוה…"