נוסח הפרשת תרומות ומעשרות
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת".
זה הברכה כאשר ידוע בוודאות שהפירות או הירקות חייבים בהפרשה ועדיין לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, אך כאשר קיים ספק אם כבר הופרשו מהתוצרת תרומות ומעשרות, מפרישים ללא ברכה.
תרומות ומעשרות בימינו
פירות וירקות שגדלו בארץ ישראל עשויים להיות חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. המצווה אינה שייכת רק לתקופה שבה בית המקדש היה קיים: גם בימינו יש להפריש תרומות ומעשרות מתוצרת ארץ ישראל החייבת בכך, לפני שאוכלים ממנה.
סדר ההפרשה כולל כמה שלבים: הפרשת תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, ובהתאם לשנת השמיטה – מעשר שני או מעשר עני.
מה צריך להכין לפני שמתחילים?
מניחים לפנינו את כל הפירות או הירקות שרוצים לתקן. אם מפרישים מכמה מינים, יש לקחת מכל מין בנפרד מעט יותר מאחוז אחד מהכמות.
חשוב: אין להסתפק בדיוק באחוז אחד. יש לקחת מעט יותר מ־1%.
כאשר צריך להפריש מעשר שני, יש צורך גם במטבע המיועד לחילול מעשר שני.
נוסח הפרשת תרומות ומעשרות
לאחר שהונחה בצד כמות של מעט יותר מאחוז, אומרים את נוסח ההפרשה. משמעות הנוסח היא לקבוע איזה חלק מהפירות יהיה תרומה גדולה, איזה חלק יהיה מעשר ראשון ותרומת מעשר, ואיזה חלק יהיה מעשר שני או מעשר עני.
נוסח מקובל הוא:
"העודף על אחד ממאה ממה שהנחתי בצד, הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו.
אותו אחד ממאה שיש כאן, ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפון של הפירות, הרי הם מעשר ראשון.
אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון, הרי הוא תרומת מעשר.
עוד תשעה חלקים כמותו בצד דרום של הפירות, הרי הם מעשר שני, ואם צריך מעשר עני – הרי הם מעשר עני".
ישנם נוסחים מפורטים מעט יותר, ולכן מי שנוהג על פי נוסח של רב או גוף הלכתי מוסמך יאמר את הנוסח שקיבל.

מהו מעשר שני?
בשנים מסוימות במחזור השמיטה מפרישים מעשר שני. בזמן שבית המקדש היה קיים היו מעלים את פירות המעשר השני לירושלים ואוכלים אותם שם בטהרה, או פודים אותם ומעלים את הכסף לירושלים.
בימינו אין אוכלים את המעשר השני בטהרה, ולכן מחללים את קדושתו על מטבע המיועד לכך.
כאשר מדובר בטבל ודאי, וגם ידוע בוודאות שהתוצרת שייכת לשנת מעשר שני, מברכים לפני הפדיון:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִפְדּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי".
לאחר מכן אומרים את נוסח החילול על המטבע.
כאשר ההפרשה נעשית מספק, אין מברכים גם על פדיון המעשר השני.
מה עושים עם החלק שהוצאנו?
הכמות של מעט יותר מאחוז שהונחה בצד כוללת את התרומה הגדולה ואת תרומת המעשר. חלקים אלו קדושים ואסורים באכילה.
בדרך המקובלת כיום, כאשר אין אפשרות לתת את התרומה לכהן באופן שבו יוכל להשתמש בה כדין, עוטפים אותה היטב – נהוג בשתי עטיפות – ומניחים אותה באשפה באופן מכובד.
חשוב לדעת: לא כל המעשרות נמצאים בתוך אותו מעט יותר מאחוז שמוציאים וזורקים. המעשר הראשון, וכן המעשר השני או מעשר העני, נקבעים באמצעות אמירת נוסח ההפרשה בחלקים מסוימים של הפירות.
ומה עושים עם מעשר ראשון ומעשר עני?
כאשר מדובר בטבל ודאי, קיימת גם מצוות נתינה: את המעשר הראשון יש לתת ללוי, ובשנת מעשר עני את מעשר העני יש לתת לעני.
לכן אדם שמפריש באופן קבוע מתוצרת שבוודאות לא עושרה צריך לדעת כיצד לקיים גם את מצוות הנתינה. קיימים הסדרים הלכתיים המאפשרים לקיים את הנתינה באמצעות קרנות מעשרות.
כאשר מדובר בספק אם הפירות כבר עושרו, הדין שונה לעניין חובת הנתינה בפועל.

חשוב להבין את נוסח ההפרשה
הנוסח אינו תפילה בלבד. באמירתו האדם קובע בפועל אילו חלקים מהתוצרת יהיו תרומה, מעשר ראשון, תרומת מעשר ומעשר שני או מעשר עני.
לכן אין להסתפק באמירת הברכה ולאחריה לזרוק חתיכת פרי. צריך לבצע את סדר ההפרשה ולומר את הנוסח כראוי.
במקרה של ספק לגבי מקור הפירות, שנת המעשר, חיובם בהפרשה או אופן הנתינה והפדיון, יש לברר את הדין למעשה.

✍️ נא לשמור על שיח מכבד, ללא לשון הרע, רכילות או פגיעה בזולת. תגובות שאינן עומדות בכללים יימחקו.