לא יאומן: אנטישמיות בישראל - תגובות מזעזעות בעקבות אסון התינוקות

בשעות האחרונות בלבד, בעוד צוותי רפואה נאבקים על חייהם של תינוקות ופעוטות, נחשפה ברשתות החברתיות תופעה מצמררת שאין דרך לרכך אותה. ישראלים, יהודים, בחרו להגיב לאסון בתגובות של שמחה, לעג ושנאה גלויה כלפי ילדים שנפגעו, רק בשל השתייכותם לציבור החרדי.

בין אלפי תגובות שעלו ברשת ניתן היה למצוא משפטים שקשה להאמין שנכתבו בידי בני אדם. אחד הגולשים כתב: "מעדיף לגרש את החרדים אבל גם זה טוב". אחר הוסיף: "כל הדוסיאדה הזאתי שתצטמצם למינימום". תגובות נוספות הלכו רחוק עוד יותר, עם רמיזות קשות ואיחולים מצמררים, תוך מחיקת כל גבול אנושי בסיסי.

אין מדובר בביקורת פוליטית. אין כאן ויכוח על תקציבים, חוקים או אורח חיים. מדובר בשנאה נטו. שמחה לאיד על פגיעה בילדים, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, היא לא מחאה אלא התבהמות מוסרית. זו אנטישמיות פנימית, גזענות במסווה של דעה, אלימות מילולית שמופנית כלפי החלשים ביותר.

דווקא במדינה שקמה על חורבות השנאה, קשה לעכל את העובדה שיש מי שמאמץ שפה שהייתה אמורה לזעזע כל יהודי באשר הוא. אותם אנשים שמרבים לדבר על נאורות, זכויות אדם וסובלנות, מגלים בשעות של אסון עד כמה הערכים הללו תלויים בזהות הקורבן. אם הילד אינו שייך למחנה הנכון, החמלה נעלמת.

הכאב כאן כפול. הכאב על הילדים שנפגעו, ועל המשפחות שנמצאות ברגעים הקשים בחייהן, והכאב על חברה שבה חלקים מסוימים מרשים לעצמם לחגוג מוות. חברה כזו צריכה לעצור, להביט במראה ולשאול לאן היא מדרדרת.

אפשר להתווכח בחריפות. אפשר לחלוק אידאולוגית. אבל מי שבשעות האחרונות בחר לכתוב משפטים כאלה על מות ילדים חצה קו אדום ברור. זו אינה עמדה, זו חרפה. שמחה על מוות של ילדים היא בושה מוסרית עמוקה ולא יאומן שבני אדם מסוגלים לכתוב כך.