עליית מפלס האנטישמיות בקפריסין: גל רכישות נדל"ן ישראליות הפך לנשק פוליטי
מתוך קמפיין ההסתה בטיקטוק. (צילום מסך/טיקטוק)

חדשות בעולם

עליית מפלס האנטישמיות בקפריסין: גל רכישות נדל"ן ישראליות הפך לנשק פוליטי

מזכ"ל מפלגת השמאל בקפריסין מזהיר מהשתלטות ישראלית, השגריר הישראלי מגיב בחריפות: "רטוריקה אנטישמית במסווה של דאגה פוליטית"

אוריאל פדרמן
הוספת תגובה
עליית מפלס האנטישמיות בקפריסין: גל רכישות נדל"ן ישראליות הפך לנשק פוליטי
מתוך קמפיין ההסתה בטיקטוק. (צילום מסך/טיקטוק)
אא

הסערה הפוליטית בקפריסין סביב השקעות נדל"ן של ישראלים באי הגיעה לשיא חדש, כאשר מזכ"ל מפלגת AKEL, סטפנוס סטפנו, האשים את ישראל ברכישות אסטרטגיות המאיימות - לטענתו - על ריבונותה של הרפובליקה. הדברים נאמרו מעל בימת הקונגרס של המפלגה, השנייה בגודלה באי, והציתו גל של תגובות תקשורתיות, פוליטיות ודיפלומטיות.

סטפנו טען כי רכישת קרקעות על-ידי ישראלים מתבצעת באזורים סמוכים לתשתיות ביטחוניות ורגישות, והזהיר כי "אם לא ננקוט צעדים יעילים כעת, נגלה בשלב מסוים שארצנו אינה שייכת לנו". לדבריו, מדובר ב"תוכנית רחבה" הכוללת הקמת קהילות סגורות, בתי ספר ציוניים, בתי כנסת וניסיון להשתלט על מגזרים כלכליים מרכזיים.

במהלך נאומו, נמנע סטפנו מלציין כי משקיעים רבים נוספים - כולל רוסים, סינים וערבים - רוכשים נדל"ן באי. אולם מוקד ההתקפה, באופן מובהק, הופנה כלפי ישראל. הוא אף העלה טענה שקשה לאמתה ולפיה ישראלים מעורבים גם ברכישות בחלקו הצפוני של האי - הנשלט בפועל על-ידי טורקיה.

בדבריו ביקש סטפנו להדגיש כי עמדתו נובעת מדאגה לאומית, ולא משנאת זרים, אך הרטוריקה בה השתמש - כולל ההשוואה לתהליך ההתיישבות בארץ ישראל - עוררה ביקורת על כך שמדובר באנטישמיות במסווה. השתתפותו יוצאת הדופן של שגריר הרשות הפלסטינית באירוע, נאום שנשא בעצמו מעל הבמה, חיזקה את הרושם כי הביקורת הפוליטית על ישראל הפכה לכלי מרכזי בקמפיין הבחירות של השמאל הקפריסאי.

השגריר הישראלי בקפריסין, אורן אנוליק, פרסם תגובה חריגה בחומרתה: "בדאגה עמוקה ובחשש כבד, אנו מתבוננים ומגנים את הופעתה של רטוריקה אנטישמית לא טיפוסית בשיח הציבורי בקפריסין. מדובר בדפוסים אפלים מן העבר, של האשמות קולקטיביות, תיאוריות קונספירציה, והפיכת קהילה שלמה לשעיר לעזאזל".

אנוליק הדגיש כי ישראל רואה בקפריסין שותפה דמוקרטית וידידה קרובה, וכי אין מדובר כאן בזכות תגובה בלבד אלא בחובה מוסרית להתריע: "לא להתערב, אלא לעמוד על משהו. אין לנו את המותרות של שתיקה".

במקביל להתפתחויות הפוליטיות, ברשתות החברתיות מופץ בימים האחרונים קמפיין אנטישמי בוטה - המורכב מסרטונים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. באחד מהם מופיע דמות של יהודי חרדי עם מבטא ישראלי, שטוען כי "קפריסין הובטחה לנו אחרי ישראל", ומספר כי יהודים רוכשים קרקעות באי בהוראת אלוקים. הסרטון מלווה במוזיקת רקע של "הבה נגילה", תוך הצגת הקונים כגנבים. בסרטונים אחרים מופיעים משפטים כמו "אם לא אנחנו נגנוב - אחרים יגנבו", תוך שימוש בדימויים דתיים לצרכים תעמולתיים.

שיח ההסתה הלך והתרחב, כאשר תומכי מפלגת AKEL ניסו להציג את תגובת השגריר הישראלי כהתערבות בענייני הפנים של קפריסין, תוך טענה כי "כל מי שאינו מסכים עם ישראל - מיד מואשם באנטישמיות". אנוליק מצידו הבהיר כי דבריו לא נגעו למצב בעזה, אלא לשיח המסית כנגד נוכחות ישראלית לגיטימית בקפריסין.

לפי הערכות שונות, בקפריסין מתגוררים כ-2,500 ישראלים באופן קבוע, אך המספר הכולל של בעלי נכסים ישראלים נאמד ב-12,000 עד 15,000, רבים מהם פועלים באמצעות דרכונים אירופיים. לצד זאת, ישנם מאות ישראלים שמחזיקים דירות ונכסים בקפריסין כיעד להשקעה ונופש - מגמה שרק התגברה בשנים האחרונות.

הבחירות הצפויות בחודש יוני עשויות להכריע האם השיח האנטי-ישראלי הפך לכלי מרכזי באסטרטגיה של מפלגת השמאל - או שמא הציבור הקפריסאי יעדיף לדחות רטוריקה קיצונית ולעמוד על ערכים של פתיחות וסובלנות.

להמשך קריאה <
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי