הנשיא הרצוג מנסה לקדם חנינה לרה"מ נתניהו

האם מדינת ישראל ניצבת על סף תפנית דרמטית? נשיא המדינה יצחק הרצוג העביר היום (חמישי) שוב את המסר שניסה להדהד לפני מספר חודשים: יש לקדם עסקת טיעון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולסיים את ההליך הפלילי המתמשך "במטרה לאחות את הקרע החברתי ולהחזיר את היציבות למערכת הפוליטית והמשפטית".

בראיונות שהעניק ביום העצמאות האחרון, הבהיר הרצוג כי לתפיסתו האישית, זהו הזמן הראוי להביא את המשפט לסיום מוסכם. "על הצדדים לקיים ביניהם שיח אינטנסיבי, כאשר לנגד עיניהם עומדת טובת המדינה", אמר הנשיא, והזכיר כי גם בית המשפט עצמו המליץ בעבר כמה פעמים על הידברות.

באשר לאפשרות של חנינה - נושא טעון שמעורר עניין ציבורי עצום - הדגישו גורמים בלשכת הנשיא כי ההליך ייפתח רק אם תוגש בקשה מסודרת מטעם נתניהו. עד כה, לא הוגשה בקשה כזו, והרצוג לא הגיב רשמית גם לקריאתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לחון את ראש הממשלה.

מאחורי הקלעים, נרשמו יוזמות פוליטיות לקדם תיווך של הנשיא, בדומה לתפקיד שמילא אביו, הנשיא חיים הרצוג, בפרשת קו 300 - אז חנינה לעצורי השב"כ עצרה את הסחף המשפטי. גורמים משפטיים בכירים מסרו כי הרצוג עשוי לשקול מהלך דומה, אך רק כחלק מ"חבילה כוללת" - הכוללת הודאה באשמה מסוימת, קביעת קלון במתכונת שתאפשר לנתניהו לחזור בעתיד, עריכת בחירות מוקדמות וצעדים ציבוריים לאיחוי הקרעים בחברה.

בתוך כך, מערכת המשפט לא זנחה את רעיון הסדר הטיעון. במהלך המשפט, שופטי ההרכב הציעו לקיים "גישור פלילי" - הליך שבמסגרתו נבחנת האפשרות להסכם. בעוד סנגוריו של נתניהו הביעו פתיחות לרעיון, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סירבה - מחשש שמדובר בתרגיל למשיכת זמן.

הרצוג, כמו גם נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, רואים במשפט נתניהו מוקד להחרפת השסע הציבורי ולשיתוק המערכת הפוליטית. ברק אף ניסה בעבר לתווך להסדר עם היועמ"ש דאז מנדלבליט - אך המשא ומתן קרס על רקע התנגדותו של נתניהו להכרה כלשהי באשמה או בקלון.