מלחמה ברשת: איך שינתה המערכה את דפוסי הצריכה הדיגיטלית בישראל
טלפון נייד. (צילום: Emre Akkoyun/shuttrstock)

חדשות בארץ

מלחמה ברשת: איך שינתה המערכה את דפוסי הצריכה הדיגיטלית בישראל

94% עלייה בצפייה בלילה, שימוש שיא בזום וטלגרם, וירידה חדה באפליקציות תחבורה. הישראלים לומדים לחיות מול המסך - תחת אזעקות

עמית רוזנברג
הוספת תגובה
מלחמה ברשת: איך שינתה המערכה את דפוסי הצריכה הדיגיטלית בישראל
טלפון נייד. (צילום: Emre Akkoyun/shuttrstock)
אא

שבוע לאחר תחילת ההסלמה מול איראן, לא רק החזית והדרג המדיני מגיבים - אלא גם הציבור הרחב, שכופה על עצמו שגרה חדשה במרחב סגור. הנתונים שפרסמו היום (חמישי) חברות yes ופלאפון משרטטים תמונת מצב יוצאת דופן של הרגלי צפייה וצריכת תוכן דיגיטלי תחת ירי רקטות, אזעקות בלתי פוסקות ומעבר דרמטי לעבודה מרחוק.

לפי הנתונים, 76% מזמן הצפייה של אזרחי ישראל מוקדש לערוצי החדשות - עלייה לעומת 71% במבצעים צבאיים קודמים. מדובר בשיעור שממחיש את תאבון הציבור לעדכונים שוטפים, תיעודים מהשטח ופרשנויות בזמן אמת. גם תכני ילדים רושמים עלייה של 15% בצפייה - עדות ישירה לכך שהורים וילדים סגורים בבית לאורך ימים שלמים, לעיתים במרחבים מוגנים.

תופעה חריגה במיוחד מתרחשת בשעות הקטנות של הלילה: בין 1:00 ל־4:00 לפנות בוקר נרשמה קפיצה של 94% בצפייה בטלוויזיה. על פי הערכות, הלחץ הנפשי, השהות בממ"דים, ופחדים הנובעים מהאזעקות הליליות, הופכים את המסך לכלי הרגעה ולהפגת בדידות. אנשים מתקשים להירדם - ובוחרים להיצמד לשידורים החיים.

אבל הממד המרכזי של החיים תחת אש מתרחש לא רק מול מסך הטלוויזיה - אלא בעיקר באפליקציות. אפליקציית טלגרם, לדוגמה, רשמה עלייה של 85% בשימוש יומי ממוצע, ובשעות של ירי או אזעקות - זינוקים של מאות אחוזים. האפליקציה הפכה לכלי מרכזי להפצת תיעודים מהשטח, התרעות, שמועות - ולעיתים גם ידיעות בלתי מאומתות. בין הרצון לדעת כל פרט ובין החשש מ”פייק ניוז”, הציבור מעדיף מידע מהיר - גם במחיר דיוק.

במקביל, אפליקציית Zoom רשמה עלייה דרמטית של 95% בשימוש - עדות למעבר המאסיבי לעבודה מרחוק ולקיום פגישות דיגיטליות. גם וואטסאפ וטוויטר (כיום X) התחזקו עם עלייה של כ־34% - בעיקר לצורך העברת עדכונים, שיח חברתי ודיונים בקבוצות סגורות.

לעומת זאת, אפליקציות תחבורה וניווט סופגות ירידות חדות: Waze ומוביט צונחות ביותר מ־50% בשיעור השימוש, בעקבות ההימנעות מנסיעות, סגירת כבישים, ושהייה יזומה או כפויה בבתים. גם השימוש באינסטגרם ירד ב־13%, ככל הנראה בשל ירידה בצריכת תכנים ויזואליים שאינם נוגעים למצב. פייסבוק נותרה יציבה - כיוון שהיא משמשת כזירה קהילתית להתארגנויות ועדכונים.

השורה התחתונה ברורה: ישראל מתנהלת כיום בתוך מרחב דיגיטלי לחוץ, מתוח, ובמידה רבה - נחוץ. בין מידע לשמועה, בין אולפן חדשות לתיעוד אזרחי, בין תפילה לשיתוף - הציבור הישראלי עובר לא רק חירום פיזי, אלא חירום דיגיטלי. המכשירים הפכו לחלון לחוץ־לארבעה־קירות, ורבים מאזרחי ישראל חיים כיום - פשוטו כמשמעו - על המסך.

להמשך קריאה <
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי