חוב מדינת ישראל הגיע לסכום דמיוני של 1.33 טריליון שקלים

בשנת 2024 שברה מדינת ישראל שיא חדש בגיוס חוב: לפי דו"ח שפרסם היום (שני) אגף החשב הכללי במשרד האוצר, המדינה גייסה סכום עתק של 278 מיליארד שקלים, שהביא את היקף החוב הכולל של הממשלה ל-1.33 טריליון שקלים – עלייה של 18% לעומת השנה הקודמת. מדובר בקפיצה חסרת תקדים בקצב גיוס החוב, כשברקע: מלחמת "חרבות ברזל", ירידת הדירוג והלחצים התקציביים הפנימיים.

הזינוק בחוב הממשלתי הוביל גם לעלייה חדה בהוצאות הריבית, שעמדו על 50.2 מיליארד ש"ח, לעומת 44 מיליארד בלבד ב-2023. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, הסביר כי העלייה נובעת משלושה גורמים מרכזיים: הגברת צרכי הגיוס בעקבות המלחמה, סביבת ריבית גבוהה בעולם, ועלייה ברמת הסיכון הגיאופוליטי של ישראל.

השלכה נוספת ומשמעותית של גיוסי החוב היא על יחס החוב לתוצר, שעלה מ-61.6% בסוף 2023 ל-68% בסוף 2024. מדובר ברמה גבוהה משמעותית מהממוצע בקרב מדינות בעלות דירוג אשראי דומה לישראל, שם היחס הממוצע עומד על 55.5% בלבד. לפיכך, בבנק ישראל ובמשרד האוצר מתריעים כי יש לבנות תקציב חדש שיביא בהדרגה לירידה ביחס החוב תוצר.

במהלך תדרוך לעיתונאים אמר רוטנברג כי "אי אפשר לקבוע באופן מקצועי כמה בדיוק ירידת הדירוג אחראית לעלייה בריביות – אך ברור שהרקע הגיאופוליטי משפיע לרעה על רמות הסיכון והמחירים שאנחנו משלמים".

עם זאת, נרשמו גם נקודות חיוביות בתיק החוב: כ-85% מהחוב הוא חוב מקומי נקוב בשקלים, מה שמצמצם חשיפה לתנודות מטבע. כמו כן, שיעור החוב הצמוד למדד ירד ל-47%, לעומת 50% בשנים הקודמות – דבר שעשוי להפחית חשיפה לזעזועים אינפלציוניים.

עוד עולה מהדוח כי מרבית החוב – 224 מיליארד שקלים – גויסו בשוק המקומי, אך בשל צרכים מיוחדים, בוצעו גם גיוסים של 54 מיליארד שקלים במטבע חוץ, באירופה, ארה"ב ובשווקים אסייתיים.