חצי שנה להפסקת האש: רק 61% מהמפונים חזרו לצפון

כחצי שנה לאחר הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, ו-19 חודשים לאחר פינוי המוני מתושבי הצפון - ניכרת תחילתה של חזרה איטית אך מעודדת לשגרה. לפי נתוני מנהלת תנופה, כ-42 אלף מתוך 69 אלף המפונים - 61% - כבר שבו לבתיהם. עם זאת, הדרך לשיקום מלא עודנה רצופה אתגרים, עיכובים ותסכולים עמוקים מצד הרשויות המקומיות כלפי הממשלה.

היישובים יערה, סאסא ושלומי מובילים בשיעור השבים - מעל 75%. גם בקריית שמונה, משגב עם, אביבים ואילון נרשמה חזרה של למעלה ממחצית התושבים. לעומתם, היישובים מנרה, מטולה ושתולה נותרו כמעט ריקים, עם שיעור חזרה של פחות מ־25%, על רקע הרס נרחב למבנים, תשתיות לא-מתפקדות, ותחושת ביטחון שטרם שבה.

לצד הפן הפיזי, ניכר גם המחיר הכלכלי. ראש מועצת הגליל העליון אסף לנגלבן מתאר תמונה קשה: מכללת תל-חי טרם חזרה לפעולה מלאה, העיר קריית שמונה משותקת חלקית, והפגיעה בענפי התיירות והחקלאות מורגשת היטב. "אין סטודנטים, אין תיירות, אין מים - וזה קו עימות. אנשים מתקשים להתפרנס גם אם הם חוזרים", הוא אומר.

לדבריו, השיקום הכלכלי חייב להתבצע במקביל לחיזוק הביטחון, ודורש נוכחות קבועה של כוחות צה"ל בגבול, מיגון מוסדות חינוך והחזרת השירותים הציבוריים לרמה תפקודית מלאה. ראש מועצת מטה אשר משה דוידוביץ מוסיף כי "יש הרבה דיבורים, אבל מעט מאוד מעשים. אחרי 590 יום, אין תוכנית לאומית מוסדרת".

הנתונים מצביעים גם על קושי רגשי. רבים מהמפונים שטרם שבו לבתיהם מתגוררים בקהילות מארחות - רק 6% שוהים עדיין במלונות. ברמה החינוכית, הפגיעה ניכרת: בבית הספר ביראון, שהיה מאוכלס ב-180 תלמידים לפני הלחימה, נותרו כיום רק 26. במועצות האזוריות מעריכים כי תחילת שנת הלימודים הבאה תביא איתה גל חזרה נוסף, אך הדרך לחזרה מלאה צפויה להימשך שנים.

גם מאמצי השיקום הפיזי נתקלים בקשיים. לפי רשות המסים, נפתחו כ-17,583 תיקים לנזקים במבנים, אך מעל 5,000 עדיין בטיפול. במנרה, לדוגמה, נפגעו 154 מתוך 157 מבנים, ואין תשתיות בסיסיות. "אין מים, חשמל, ביוב - גם אם נרצה, אי אפשר לחזור", אומר איגור אברמוביץ מהיישוב. עם זאת, מאמצי ביניים נעשים - ביניהם מגורי פאנלים זמניים והסבת מלון למתחם מגורים.

במטולה, בה נהרסו מאות בתים, הושלמו עד כה כשליש מעבודות השיקום. ובשתולה, תושבים מציינים תחושת חוסר ביטחון שמונעת את החזרה. לדבריהם, הממשלה לא מספקת פתרון ארוך טווח.

במקביל לשיקום היישובים, הטבע בצפון מתעורר מחדש. ד"ר עמית דולב מרשות הטבע והגנים מציין כי כ־200 אלף דונם של חורש, בתה ושדות נשרפו במאות מוקדים. למרות החורף השחון, האזורים שנפגעו מתאוששים, ועצי חורש רבים חידשו עלווה ירוקה. "יש תקומה בצומח - וזה סימן לעמידות של האזור", אמר.

לצד ההישגים, ברור כי השיקום רחוק מהשלמה. דוידוביץ מסכם: "הפיצוי חלקי, הביצוע תקוע, העסקים קורסים. אנשים מאבדים תקווה. אנחנו לא מבקשים צדקה - אנחנו דורשים את מה שמגיע לנו כדי לחיות כאן בכבוד".