קשמיר בוערת: חילופי אש קטלניים בין הודו לפקיסטן – העימות הקשה ביותר במאה ה־21

מתיחות רבתי בגבול המזרחי של תת-היבשת ההודית: חילופי אש כבדים בין הודו לפקיסטן גובים בימים האחרונים מחיר דמים כבד – הן בקרב חיילים והן בקרב אזרחים. מדובר בעימות הישיר הקשה ביותר בין שתי היריבות הגרעיניות מאז תחילת המאה ה־21, והסכנה להסלמה אזורית כוללת מעולם לא נראתה ממשית יותר.

האירועים הנוכחיים פרצו לאחר פיגוע קטלני שבוצע בחלק ההודי של קשמיר, ובו נרצחו 26 בני אדם – רובם תיירים מקומיים. ממשלת הודו האשימה כי המחבלים שפעלו במתקפה הקטלנית נתמכו על ידי פקיסטן. איסלאמאבאד מצדה דחתה את ההאשמות, אך בהודו לא המתינו להסברים: מטוסי חיל האוויר ההודי פשטו על תשעה יעדים בשטח הפקיסטני, ואף תקפו לראשונה מזה חמישה עשורים מטרות בעומק שטחה של פקיסטן – הרחק מעבר לקו השליטה המוכר.

בתגובה, פתחה פקיסטן בירי ארטילרי כבד לעבר יעדים בצד ההודי של קשמיר. חילופי האש האינטנסיביים נמשכים מאז ללא הפסקה, ונכון להבוקר, דווח על יותר מ־40 הרוגים בסך הכול, ביניהם נשים וילדים. העימות גולש גם אל מרחב הלחימה האווירי – שני הצדדים האשימו זה את זה במתקפות כטב"מים, תוך שפקיסטן טענה כי יירטה עשרות כלי טיס "מתאבדים" מתוצרת זרה, בעוד הודו הודיעה כי הצליחה ליירט כ־50 כטב"מים שחדרו לשטחה.

התכתשות מקומית או שער למלחמה גרעינית?

ברקע המתיחות: הסכסוך רב השנים על חבל קשמיר – אזור הררי סמוך לרכס ההימלאיה, שרוב תושביו מוסלמים, ושעליו טוענות שתי המדינות לריבונות מלאה. מאז שנת 1947, אז חולקו הודו ופקיסטן לאחר תום שלטון בריטניה, ניטשו על החבל שתי מלחמות – והמאבק נמשך לאורך עשורים, בעיקר דרך טרור, הסתה ופעולות צבאיות.

לצד שדות הקרב, האזרחים נאלצים לשלם את המחיר. בעיר אמריטסר ההודית, הקרובה לקו החזית, הושבתו חיי היומיום למשך שעות ארוכות בשל אזעקות ומתקפות מהאוויר. בתי מלון באזור ההימלאיה דיווחו על גל ביטולי הזמנות, תיירים מיהרו לנטוש את האזור ברכב, לאחר שנמל התעופה המקומי נסגר בעקבות מתקפות.

גם במדינת המחוז דרמסאלה – ביתם הרוחני של רבים ממאמיני דת הסיקים – פונה אצטדיון עמוס לעייפה במהלך משחק קריקט, בעקבות התרעה על חדירה עוינת. כ־10,000 צופים נמלטו מהמקום תוך דקות.

בצד הפקיסטני דווח על ארבעה אזרחים הרוגים ועוד 12 פצועים כתוצאה מירי ארטילרי מהצד ההודי. תושבים מהעיר לאהור דיווחו על הרס נרחב לאחר תקיפות אוויריות – חלקן לראשונה בערים מרכזיות בשטח פקיסטן.

דיפלומטיה? לעת עתה – שותקת

במערב מביעים דאגה הולכת וגוברת מההסלמה. סגן נשיא ארה"ב, ג'יי. די. ואנס, אמנם קרא לריסון ולהפחתת מתיחות – אך הדגיש בראיון כי ארה"ב "לא תתערב ישירות בעימות שאין לה שליטה עליו". לדברי ואנס, האחריות לבלימת ההידרדרות מוטלת בראש ובראשונה על ניו דלהי ואיסלאמאבאד.

הקריאה לריסון נתקלת בינתיים באוזניים ערלות. בתקשורת ההודית מופיעות קריאות לנקמה והפגנות סוערות נערכות בערים רבות, בהן נשרפים דגלי פקיסטן. גם בפקיסטן נערכות הפגנות נרחבות – חלקן עם סיסמאות תקיפות נגד הודו והנהגתה.

רקע היסטורי – ושורש עומק הבעיה

העימות המדמם בקשמיר אינו חדש. מאז שנות ה־90 פועלות בו תנועות איסלאמיות חמושות הדורשות עצמאות או איחוד עם פקיסטן. ממשלת הודו מאשימה את פקיסטן באספקת נשק, אימונים וסיוע מודיעיני לאותם ארגונים, בעוד בפקיסטן טוענים כי מדובר במאבק עממי לגיטימי. כ־70 אלף בני אדם נהרגו לאורך השנים – מרביתם אזרחים.

בשנים האחרונות נרשמה ירידה מסוימת בעוצמת האלימות, וענף התיירות בקשמיר ההודית אף חווה פריחה מחודשת. אולם הפיגוע הקטלני שהתרחש בחודש שעבר, והתגובה ההודית החריפה שבאה בעקבותיו, עלולים לשנות את התמונה – ולפתוח דף חדש של עימות פתוח בין שתי מעצמות הגרעין השכנות.

בינתיים – הלחימה נמשכת, והעולם עוצר נשימתו

מול ההפגזות, אזעקות האוויר והפחד ברחובות, אזרחי שתי המדינות מייחלים להפסקת אש. אך כל עוד הירי נמשך, וכוחות הצבא משני הצדדים שומרים על כוננות גבוהה, נדמה שהשלום בקשמיר עוד רחוק מתמיד – והסכנה לאזור כולו ממשית ומוחשית מתמיד.