מכללת ברקלי בבוסטון הדיחה את ראש מחלקת כלי הנשיפה בעקבות תכנים אנטישמיים: "לא נשלים עם הסתה"

סערה בעולם ההשכלה המוזיקלית: הנהלת ברקלי – מהמכללות המוזיקליות הבולטות בעולם – החליטה לסיים את כהונתו של המוזיקאי ניקולס פייטון כראש מחלקת כלי נשיפה, זאת לאחר שהופצו פוסטים וקטעי וידאו ברשתות החברתיות בהם הביע עמדות אנטי-יהודיות קשות. ההחלטה התקבלה לאחר לחץ ציבורי גובר, שכלל עצומה עליה חתמו אלפים.

מתקפה מילולית רחבה: היהודים כ"מקור הרוע"

ברשתות החברתיות הפיץ פייטון תכנים בהם תיאר את העם היהודי ככוח מדכא וכישות שמובילה תהליכים של ניצול ושליטה לאורך ההיסטוריה. הוא שיתף חומרים המאשימים את היהודים במעורבות עולמית במסחר בעבדים, כינה אותם "צמאים לדם", ואף התייחס אליהם כחלק מ"מבנה דמוני" של קונספירציה רוחנית.

באחד הפרסומים, קבע כי יהודים תמיד מצליחים "להתחמק מאחריות" תוך שהם "שותפים נסתרים לכל טרגדיה עולמית". בפוסט אחר תיאר את יהדות ארצות הברית ככוח שמתחזה לקורבן – אך פועל כמדכא שיטתי של שחורים. ההקשרים שחיבר בין קהילות יהודיות לתאוריות דתיות-שטניות גררו ביקורת נרחבת.

לחץ ציבורי: עצומה, תחקירים וקריאות לסילוק

תחקירים שפורסמו באתרים שמרניים בארה"ב הציפו את ההתבטאויות של פייטון, ובמקביל הופצה עצומה רחבה שקראה להנהלת המוסד להפסיק את שיתוף הפעולה עמו. יותר מ־5,000 חתימות נאספו תוך ימים ספורים – בהן חתימות של בוגרים, תלמידים בהווה ואנשי סגל לשעבר.

ברקלי נחשבת לאחד ממוסדות הלימוד היוקרתיים בתחום המוזיקה, עם רשימת בוגרים מפוארת הכוללת את קווינסי ג'ונס, ג'ון מאייר, האוורד שור ואמנים ישראלים מוכרים. המוסד גובה עשרות אלפי דולרים לשנה ונחשב לשער מרכזי לתעשיית המוזיקה האמריקנית.

תגובת המוסד: "פועלים מתוך ערכי ליבה"

בהצהרה שפרסמה הנהלת המוסד, נכתב כי "הטענות שהשמיע ניקולס פייטון על אודות המכללה, אינן תואמות את המציאות. עמדותיו אינן משקפות את ערכי ברקלי, והן מנוגדות לרוח החינוך והכבוד ההדדי שאנחנו מקפידים להנחיל". באתר הרשמי נמחקו כל אזכורים לתפקידו של פייטון, כולל הודעת המינוי שפורסמה חודשים ספורים קודם לכן.

גרסתו של פייטון: "מי שמאתגר את הסדר הקיים – מושתק"

פייטון טען לאחר הדחתו כי הודח שלא כחוק, וללא כל תהליך ברור. בפוסט שפרסם לאחר השיחה עם ההנהלה, טען כי ניתנה לו התראה בת 24 שעות בלבד להתפטר מרצונו – או לעמוד בפני פיטורין מיידיים. לדבריו, ההנהלה הייתה מודעת לדעותיו גם בעת מינויו, ולא ראתה בכך בעיה עד שהופעל עליה לחץ ציבורי.

"אני משלם מחיר על כך שאני מציב מראה מול פריבילגיה יהודית", כתב. "זו לא אנטישמיות – זו אמת שהרבה אנשים לא מסוגלים להתמודד איתה. שיתפתי עובדות, לא שנאה. הדיחו אותי כי אני לא מתנצל". בהמשך טען כי "אף לא אחד מראשי המוסד הביע התנגדות לעמדותיי – עד שהגיע הרעש הציבורי".

גינויים במערכת הפוליטית

תגובות חריפות הגיעו גם ממערכת השלטון האמריקנית. חברת הקונגרס הרפובליקנית אליס סטפניק שיבחה את ההחלטה: "החושך הזה חייב להיעקר מן האקדמיה. יש קווים אדומים, והבעת שנאה כלפי יהודים – חוצה את כולם. לא נשתוק מול אנטישמיות, לא בקמפוסים ולא במוסדות ציבוריים".

רקע והשלכות

פייטון, בן ניו אורלינס, נחשב עד לאחרונה לאחת הדמויות הבולטות בג'אז האמריקני. הוא הופיע בישראל במסגרות שונות, כולל בפסטיבלים ובמועדונים מוכרים. כעת, הקריירה האקדמית שלו ספגה מכה קשה, ושאלת המשך דרכו נותרת פתוחה – תחת עננה כבדה של ביקורת ציבורית וציפייה להתנערות כוללת מעמדותיו.