גרמניה משנה כיוון: הממשלה החדשה תוציא סכום עתק לחיזוק הביטחון
מערכת טילים. (צילום: Karolis Kavolelis / Shutterstock)

חדשות

גרמניה משנה כיוון: הממשלה החדשה תוציא סכום עתק לחיזוק הביטחון

מנהיג המפלגה השמרנית, פרידריך מרץ, הכריז על שינוי חוקתי שיאפשר התחמשות מאסיבית, השקעה בתשתיות ובאנרגיה ירוקה. הכלכלה והשווקים הגיבו בחיוב, אך מומחים מזהירים מפני השלכות

מאיר פרץ
הוספת תגובה
גרמניה משנה כיוון: הממשלה החדשה תוציא סכום עתק לחיזוק הביטחון
מערכת טילים. (צילום: Karolis Kavolelis / Shutterstock)
אא

בהחלטה חסרת תקדים, ממשלת גרמניה החדשה מתכננת להגדיל את החוב הלאומי בסכום של יותר מטריליון אירו בעשור הקרוב, לטובת התחמשות צבאית, פיתוח תשתיות והשקעות באנרגיה. פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה השמרנית, הודיע כי בכוונתו לשנות את "בלם החוב" המעוגן בחוקה, ובכך לסלול את הדרך להוצאה מאסיבית שלא נראתה כמותה בכלכלה הגדולה באירופה.

מאז 2009, גרמניה שמרה על מדיניות פיסקלית נוקשה שנועדה למנוע הצטברות חובות, באמצעות "בלם החוב" שהגביל את הגירעון התקציבי ל-0.35% מהתמ"ג השנתי. המדיניות, שגובשה על ידי שר האוצר המיתולוגי וולפגנג שויבלה, הפכה את גרמניה לסמל של אחריות כלכלית, תוך שמירה על יציבות ופיתוי משקיעים.

אולם, אתמול (שלישי) הכריז מרץ כי לאחר שיחות עם הסוציאל-דמוקרטים, שצפויים להצטרף לקואליציה שלו, סוכם על שינוי החוק - מהלך שמסיים למעשה את עידן התקציב המאוזן במדינה. במקביל, יוקמו קרנות חוץ-תקציביות שיוכלו לצבור חוב נוסף מבלי שהדבר ייחשב כהוצאה ממשלתית ישירה.

המשקיעים הגיבו בחיוב לתוכנית, כאשר מדד דאקס הגרמני זינק בכ-3% בפתיחת המסחר, והאירו התחזק בכ-0.5% מול הדולר, והגיע לשער של 1.06.

לפי התוכנית, גרמניה תשקיע לפחות 600 מיליארד אירו בעשור הקרוב בהתחמשות צבאית, מה שיביא את תקציב הביטחון שלה לכ-2.5% מהתמ"ג. בכך, היא תשלים את היעד שהוצב על ידי נאט"ו, ואף תחרוג ממנו.

בנוסף, 500 מיליארד אירו נוספים יוקצו לתשתיות חיוניות, כולל תחבורה ציבורית, גשרים, בתי ספר, בתי חולים והשקעות באנרגיה ירוקה. מדובר בהוצאה חסרת תקדים בגודלה, המקבילה לכ-3% מהתמ"ג השנתי של גרמניה.

על פי התוכנית, שינוי חוק בלם החוב יובא לאישור הבונדסטאג היוצא, עוד לפני שהפרלמנט החדש יושבע. זאת, מכיוון שלשמרנים ולסוציאל-דמוקרטים יש רוב של שני שלישים בפרלמנט הנוכחי - הרוב הנדרש לשינוי חוקתי. מומחים משפטיים הזהירו כי ייתכן ויוגשו עתירות לבית המשפט לענייני חוקה נגד המהלך, בטענה כי מדובר במעקף של רצון הבוחר.

בעוד מרץ הציג את התוכנית כצעד הכרחי "למען ביטחון גרמניה ועתידה הכלכלי", מבקריו טוענים כי מדובר בשבירה של עקרונות האחריות הפיסקלית שהובילו את גרמניה לשגשוג כלכלי.

מפלגת הירוקים, שצפויה להיות שותפה בקואליציה, טוענת כי לא תואמה עימם ההחלטה והאשימה את מרץ בצביעות. גם המפלגה הליברלית, שהייתה חלק מהממשלה היוצאת והתנגדה להגדלת החוב, הביעה "זעזוע" מהמהלך.

שר ההגנה היוצא, בוריס פיסטוריוס, בירך על התוכנית ואמר כי מדובר ב"יום היסטורי לבונדסוור (צבא גרמניה) ולגרמניה כולה". לדבריו, ההחלטה מהווה "מסר ברור לבעלות הברית של גרמניה ולעולם כולו על מחויבותה לביטחון ולהתחזקות אסטרטגית".

גרמניה, שבמשך שנים ספגה ביקורת על מדיניות ההתחמשות האיטית שלה, מאותתת כעת על שינוי כיוון משמעותי. עם זאת, נותר לראות האם התוכנית השאפתנית תעמוד במבחן הפוליטי, הכלכלי והמשפטי בשבועות הקרובים.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי