משבר החינוך החמור בתולדות ישראל: מחנכים בלי הכשרה, בתי ספר בלי מורים

מערכת החינוך הישראלית מתמודדת עם אחת הבעיות החמורות ביותר בתולדותיה – מחסור חמור במורים, שהופך את תפקוד בתי הספר למשימה כמעט בלתי אפשרית. מחנכת אחת אחראית על יותר מ-70 תלמידים, שיעורים מתבטלים, מגמות נסגרות, ותלמידים משוחררים מוקדם הביתה בשל חוסר בכוח הוראה. המנהלים נואשים ומודים: "אנחנו קולטים כל מי שנושם", בזמן שמורים ותיקים נשחקים וצעירים מוכשרים בוחרים שלא להיכנס למערכת.

מנתונים בלעדיים של משרד החינוך עולה כי כיום מועסקים כ-11,846 מורים ללא תעודת הוראה או הכשרה מתאימה. למעשה, 21.8% מהמורים לאנגלית בחטיבות הביניים אינם מוכשרים ללמד את המקצוע, ובתיכונים המצב חמור אף יותר - רבע מהמורים לאנגלית, 25.3%, מלמדים ללא הכשרה מתאימה. במקצועות כמו לשון ומתמטיקה הנתונים מדאיגים במיוחד. 63% מהמורים ללשון בחטיבות הביניים אינם מוכשרים ללמד את המקצוע, ובמתמטיקה 27.9% מהמורים אינם בעלי הכשרה מתאימה.

המחסור החריף אינו רק במספרים – הוא מורגש היטב בשטח. בבתי ספר רבים אין מי שילמד מקצועות כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית, כך שמנהלים מגייסים כל מי שזמין – מורים למקצועות אחרים, סטודנטים ללא ניסיון, ואפילו גמלאים שחוזרים למערכת. "אמרתי למפקחת שאין לי מורה לאנגלית", מספרת מנהלת בית ספר, "היא ענתה לי: 'לא צריך הכשרה באנגלית'".

המנהלים נאלצים לאלתר. מחנכים שתי כיתות במקביל, כיתות מתמזגות לשיעורים המוניים, מורים מקצועיים מלמדים מקצועות שהם לא הוכשרו אליהם ושעות לימוד מצטמצמות באופן משמעותי. "אני צריכה שמישהו יעמוד מול הכיתה, ולא משנה לי אם הוא שוזר פרחים או מורה מקצועי", מודה מנהלת. "הילדים מגיעים לבית הספר ב-10:00 ונשלחים הביתה ב-12:00 כי אין מורים. זו לא מערכת חינוך – זה מצב חירום לאומי".

שר החינוך יואב קיש הצהיר כי הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות שלו. בין הפתרונות שעל הפרק: הקמת ועדה מיוחדת להתאמת מסלולי הכשרת המורים, גיוס חיילים-מורים משירות החובה, הרחבת תכניות ההסבה לאקדמאים והכנסת פתרונות דיגיטליים להוראה מרחוק. "אנחנו ניתן לכך מענה מערכתי", אמר השר, "אבל מדובר במשבר שהצטבר לאורך עשרות שנים".

יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, מצביעה על הנזק ארוך הטווח: "ייבשו את מערכת החינוך שנים, ועכשיו אנחנו נאלצים להכניס כל מי שמוכן להיכנס לכיתה. אלפי מורים מלמדים ללא תעודת הוראה, חלקם מחנכים שלוש כיתות במקביל. תנאי השכר שופרו, אבל הבעיה עמוקה יותר – הורים עושים שיימינג למורים, מתערבים בהחלטות פדגוגיות, ואפילו מאיימים. מורים צעירים פשוט לא רוצים להיות חלק מהמערכת הזאת".

יו"ר ארגון מנהלי בתי הספר התיכוניים, איריס דורון, מציינת: "אנחנו חוטאים למעשה החינוכי שאנחנו אמונים עליו. יש מחסור חריף באנשי חינוך איכותיים, ואנחנו פשוט מאלתרים כדי שההורים והתלמידים לא ירגישו את הקריסה המוחלטת של המערכת".

לדברי אבי קמינסקי, מנכ"ל איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, המחסור במורים הוא תוצאה של הזנחה רבת-שנים. "אנחנו נאלצים להעסיק גמלאים, לשלב סטודנטים ללא ניסיון, לחבר כיתות ולצמצם שעות לימוד. הפתרונות היצירתיים שלנו הם זמניים – אבל המדינה חייבת להבין שזה מצב חירום".

ד"ר ליאת בן דוד, לשעבר מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי, מזהירה: "אנחנו בונים על האדים האחרונים של מערכת החינוך. אי אפשר לצפות ממורה ללשון ללמד כימיה, או ממישהו עם תואר בשירת ימי הביניים ללמד פיזיקה. זה פשוט אבסורד".

המחסור במורים אינו בעיה חדשה, אך נראה שהוא הולך ומחמיר. בתי הספר כבר לא מתחרים על המורים הטובים ביותר – הם מחפשים כל אדם שמוכן להיכנס לכיתה. האם הפתרונות שהציע משרד החינוך יספיקו? האם החברה הישראלית תשכיל להחזיר את היוקרה למקצוע ההוראה? התשובות לא ברורות, אבל בינתיים דור שלם של תלמידים משלם את המחיר.