הטבע בסכנה: התגלית המבהילה שמאיימת על עתיד בעלי החיים

שני שלישים מאוכלוסיות בעלי החיים והצמחים ברחבי העולם חווים ירידה משמעותית במגוון הגנטי שלהם – כך עולה ממחקר מקיף שפורסם בכתב העת Nature. המשמעות? פחות יכולת הסתגלות לשינויים סביבתיים, יותר סכנות להישרדות.

הרבה לפני שמין מסוים נכחד לחלוטין, אוכלוסייתו קטנה, מתפצלת, וכך קטן גם מאגר בני הזוג הפוטנציאליים. התוצאה: פחות ערבוב גנטי, יותר חולשה מול מחלות ושינויי אקלים. "מגמה מפתיעה שזיהינו היא ירידה במגוון הגנטי אפילו בקרב מינים רבים שאינם נחשבים בסכנת הכחדה", מדגישה ד"ר קתרין גרובר, מחברת שותפה למחקר וביולוגית שימור מאוניברסיטת סידני.

המחקר, שבחן נתונים מ-628 מינים שנחקרו בין 1985 ל-2019, מצא שהפגיעה המשמעותית ביותר במגוון הגנטי נצפתה דווקא בקרב ציפורים ויונקים – שתי קבוצות שתלויות במיוחד בגיוון גנטי כדי לשרוד בתנאים משתנים.

לדברי פרופ' דיוויד נוגס-בראבו מאוניברסיטת קופנהגן, שלא היה מעורב במחקר: "כאשר למין יש מגוון פתרונות גנטיים, הוא מסוגל להתמודד טוב יותר עם שינויים". במילים פשוטות – אם מחלה מתפשטת או מזג האוויר משתגע, רק הפרטים בעלי הגנים המתאימים ישרדו, מה שעלול להוביל להצטמצמות אוכלוסיות נוספות בעתיד.

איך מתמודדים עם הירידה המדאיגה הזו? אחד הפתרונות הוא חיבור אוכלוסיות מבודדות כדי לשפר את ערבוב הדנ"א. דוגמה מובהקת היא סיפורם של פנתרי פלורידה: בשנות ה-90 נותרו בטבע פרטים בודדים עם סימני רביית קרובים חמורים. הפתרון? ביולוגים הביאו שמונה נקבות פנתר מטקסס – והתוצאה הייתה שיפור דרמטי בגיוון הגנטי והכפלת מספר הפרטים בטבע.

"לאוכלוסיות מבודדות קשה מאוד לשרוד", מסביר פרופ' סטיוארט פים מאוניברסיטת דיוק. "הפתרון הוא פשוט – לחבר אותן מחדש".

כדי למנוע הידרדרות נוספת, יש צורך בהגנה על מסדרונות אקולוגיים, שיאפשרו לבעלי חיים לנוע בחופשיות ולהתרבות עם פרטים מאזורים אחרים. בנוסף, יש לעודד תוכניות שימור שמבוססות על חיבור מחדש של אוכלוסיות קיימות.

המסר מהמחקר ברור: אם לא נפעל היום, נישאר עם עולם דל יותר – לא רק מבחינת מספר המינים, אלא גם בעמידותם מול אתגרי העתיד.