"עוד יום יבוא ותגלו הכל": נמצאו כתבי הקודש של הבבא סאלי

כתביו של הבבא סאלי זיע"א נעלמו. הצער והכאב ליוו את בני משפחתו שנים רבות, כשהשאלה הקשה מרחפת באוויר: מי העז לשלוח יד בכתבי הקודש, בפנינים היקרות שנכתבו בקדושה ובטהרה.
אך הבבא סאלי זיע"א, ידע. הוא ידע מי לקח את כתביו, והוא ידע גם היכן הם נמצאים.

הבבא סאלי כתב וחיבר כמה ספרים יקרים מפז, ובהם פירושים וחידושים מכל חלקי הפרד"ס. בכל פעם שהנושא הכאוב עלה מחדש בביתו, היה חוזר ואומר לבנו, האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא שליט"א:
"ידעתי בני, ידעתי מי לקח את כתביי, ויודע אני גם היכן הם נמצאים."

רבים היו פוקדים את ביתו של הבבא סאלי, מבקשים ברכה וישועה. באחת הפעמים הבחין הצדיק באדם שנכנס אליו, ופניו הסגירו את מעשיו. כשיצא אותו אדם, פנה הבבא סאלי לבנו ואמר לו בפשטות:
"ראית את האיש שבא להתברך? זה הגנב."

הבן, בתמימות של בן כלפי אב קדוש, לא הבין:
"אבא, אם כן, מדוע לא עצרת אותו?"
אך הבבא סאלי, ברוח קודשו, ידע שגורל אחר נגזר על אותם כתבים. זמנם להתגלות לעולם עדיין לא הגיע.
"אני יודע הכל," היה אומר, "אך איני יכול לגלות לכם מאומה, משום שעדיין לא הגיע הזמן…"

כך חזר ואמר במשך שנים רבות, ואף סמוך לעליית נשמתו שב והדגיש:
"עוד יבוא היום, ותגלו הכל. ובעזרת ה', גם תוציאו את הדברים לאור."

ובהשגחה פרטית מופלאה, נתקיימו דברי הצדיק. כתביו הקדושים נמצאו. על פי ההערכות, אחד מן החיבורים שנמצאו נכתב לפני קרוב למאה שנה, וככל הנראה מדובר באחד מחיבוריו הראשונים. כיום, סידוריו, ספריו וחידושיו הנדירים מוצעים לציבור הרחב במכירות פומביות, עדות חיה לכך שמה שנגנז לשעה, לא אבד לעולם.

לאחר יגיעה רבה וצער רב, הכל בא על מקומו בשלום.

הספר "אהבת ישראל" של הבבא סאלי מכיל ביאורים ופירושים על קכ"ז מצוות מתוך תרי"ג מצוות, הרמוזים בפסוק: "ואהבת לרעך כמוך". נוסף לכך מובאים בו דרושים על מתן תורה, חג השבועות, שבת הגדול, שבת זכור ומעלת הצדקה, ובסופו, חידושי תורה שנאמרו בשמו של הצדיק.

לספר צורפה הסכמה וברכה מהראשון לציון, הרב המקובל מרדכי אליהו זצוק"ל, שכתב:
"שם הספר 'אהבת ישראל' נקבע על-ידי הבן, רבי ברוך אבוחצירא האדמו"ר שליט"א, ושמו נאה לו בשמחה. שמעתי שהבבא סאלי בא בחלום לבנו ואמר לו שקביעת שם הספר גורמת לו עונג!"

אחי ורעי, זוהי דוגמה ל"מעט הכמות ורב האיכות" מתורתו על-פי הפרד"ס, שהתגלתה מתוך פירוש למצוות התורה.

נכדו של הבבא סאלי, רבי משה אבוחצירא שליט"א, העיד שלסבא קדישא היו כתבי-יד רבים על התורה, ועוד תיבה מיוחדת שהכילה למעלה מאלף דפים, כתובים משני צידי הדף, ובהם כל חידושי התורה שהתחדשו לו.

והנה, באחד הימים, כאשר התגורר הבבא סאלי בירושלים, בשכונת בקעה, נגנבו כתבי הקודש. הבבא סאלי ידע היטב מי הגנב, אך למרות העמל העצום והשנים הרבות שהשקיע בכתבים הללו, בחר בדרך אחרת: לא לפגוע באותו אדם.

זוהי לא רק גדלות בתורה, אלא גדלות במידות.

וכדי לטעום ולו מעט מאור תורתו הגנוזה, נביא חידוש אחד מתוך כתב יד קודשו:

מצוות אמונת אדון הכל, "אנכי ה' אלוהיך" (שמות כ, ב)

טעם מצווה זו אין צריך ביאור, שכן יסוד הדת הוא להאמין בו יתברך שהוא המציא כל הנמצאים. מצווה זו רמוזה בפסוק "ואהבת", שהוא ראשי תיבות:
אמונת השם בלבבכם תאמינו.
כלומר, אהבתו יתברך היא האמונה בו שהוא ראשון והוא אחרון. והנזהר בזה, "אני ה'" נאמן לו לשלם שכר.

ובכך מתגלה דמותו השלמה של הבבא סאלי: לא רק כצדיק בעל מופתים וכענק בתורה, אלא כמי שידע לשתוק. שתיקה שאינה חולשה, אלא גבורה. שתיקה של קדושה, של אמונה עמוקה בהשגחת ה', ושל ויתור למען שלום הבריות.
הכתבים נגנבו, אך התורה לא נגנבה. היא המתינה לשעתה. והשתיקה של הצדיק, היא עצמה, חלק מן התורה.

תודה לזמר עופר סופר על השיר על הצדיק - הבבא סאלי: