המרוץ המדעי להארכת חיי האדם צובר תאוצה, וברוסיה מציגה ד"ר מריה וורונטסובה, בתו של הנשיא ולדימיר פוטין, תוכנית שאפתנית למאבק בתהליכי ההזדקנות. התוכנית משלבת בין מיצוי תוחלת החיים הטבעית לבין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שנועדו להתגבר על המגבלות הביולוגיות של גוף האדם.

וורונטסובה, העומדת בראש המכון למדעי הרפואה והחינוך באוניברסיטת מוסקבה, הציגה את התוכנית במהלך כנס שנערך בבית הספר לניהול "סקולקובו" במוסקבה, לרגל השקת מעבדה חדשה לחקר השפעות העלייה בתוחלת החיים.

על פי התוכנית, המאבק בהזדקנות יתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון יתמקדו החוקרים בהארכת החיים במסגרת המגבלות הטבעיות של הגוף, עד לגיל 85 עד 90, באמצעות תזונה נכונה, רפואה מונעת ומעקב רפואי החל מגיל ינקות.

השלב השני שאפתני יותר, ומטרתו להתגבר על המגבלות הביולוגיות באמצעות ביוטכנולוגיה מודרנית.

לפי דיווח בעיתון הבריטי "טיימס", הטכנולוגיות הקיימות כיום עדיין מוגבלות, אך השאיפה האנושית לחמוק מהמוות צפויה להוביל להאצה דרמטית במחקר במהלך שני העשורים הקרובים.

בעיתון הבריטי "סאן" דווח כי המחקר הרוסי מתמקד במספר תחומים, בהם ריפוי גנטי, שימור דגימות ביולוגיות, הדפסת רקמות ואיברים בתלת ממד ופיתוח שיטות למדידת הגיל הביולוגי באמצעות ניתוח חלבונים.

גורמים ברוסיה הציגו גם יעד לפיתוח טיפול המכוון לגן האחראי להזדקנות התאית. על פי התוכניות, תרופה ייעודית עשויה להיות מפותחת בין השנים 2028 ל-2030, אולם בשלב זה מדובר ביעדים שעדיין לא הבשילו לתוצאות קליניות.

לצד המחקר המדעי, וורונטסובה הצביעה על קושי נוסף בדרך לפיתוח תרופות נגד הזדקנות. לדבריה, הזדקנות אינה מוגדרת באופן רשמי כמחלה, ולכן מתעורר קושי באישור טיפולים המחייבים אבחנה רפואית מסוימת והוכחת יעילות באמצעות ניסויים.

המעבדה החדשה שהוקמה במוסקבה תעסוק לא רק בהיבטים הרפואיים של הארכת החיים, אלא גם בהשלכות הכלכליות והחברתיות של הזדקנות האוכלוסייה, ובכלל זה השפעתה על שוק העבודה ועל השירותים הציבוריים.

המחקר משתלב ביעדים שהציבה רוסיה במסגרת התוכנית הלאומית להארכת תוחלת החיים. על פי התוכנית, המדינה שואפת להעלות את תוחלת החיים הממוצעת ל-78 שנים עד שנת 2030, ובהמשך ל-81 שנים עד שנת 2036.