המזומן עומד להיעלם? הנתונים החדשים מגלים אחרת

בשנים האחרונות נדמה שהמזומן הולך ונעלם מחיי היומיום. יותר ויותר ישראלים משלמים באמצעות הטלפון הנייד, כרטיסי אשראי ואפליקציות תשלום, ולעיתים אפילו לא מוציאים את הארנק מהכיס. אלא שסקירה חדשה שפרסם בנק ישראל ביום שני האחרון (12 באוקטובר) מגלה תמונה מעניינת: למרות המהפכה הדיגיטלית, המזומן עדיין ממלא תפקיד משמעותי בכלכלה הישראלית.

על פי נתוני בנק ישראל, בסוף שנת 2025 עמד שווי השטרות והמטבעות במחזור על כ-134.7 מיליארד שקלים. מדובר בסכום עצום, שממחיש כי גם בעידן התשלומים הדיגיטליים, הכסף הפיזי רחוק מלהיעלם.

הנתונים מצביעים על שינוי משמעותי בהרגלי התשלום של הישראלים. בשנת 2019 כ-80% מהנשאלים השתמשו במזומן לפחות פעם בשבוע, ואילו בשנת 2025 שיעורם ירד לכ-48%.

במקביל, השימוש בארנקים דיגיטליים זינק. בשנת 2019 רק כ-5% מהנשאלים השתמשו בארנק דיגיטלי לפחות פעם בשבוע, לעומת 47% בשנת 2025.

עם זאת, חשוב להבחין בין ירידה בשימוש במזומן לבין היעלמותו מהמשק. למעשה, מחזור המזומן המשיך לגדול בשנים האחרונות, אם כי בקצב איטי יותר. בשנים 2024 ו-2025 נרשם גידול שנתי ממוצע של כ-2%, לעומת כ-7% בשנים 2021 עד 2023.

הסקירה מגלה כי השימוש במזומן נפוץ במיוחד בעסקאות קטנות. לפי נתונים משנת 2023 שנכללו בניתוח, כ-63% מהעסקאות בסכומים של עד 10 שקלים בוצעו במזומן, לעומת כ-25% מהעסקאות בסכומים העולים על 500 שקלים.

גם בין קבוצות אוכלוסייה קיימים הבדלים משמעותיים. בחברה החרדית, למשל, כ-29% משווי העסקאות בוצעו במזומן, לעומת כ-15% בחברה היהודית שאינה חרדית.

אחת הסיבות להעדפת המזומן היא האפשרות לשלוט בהוצאות. כ-40% מהנשאלים ציינו שהשימוש בכסף פיזי מסייע להם לעקוב אחר ההוצאות, משום שהתשלום מתבצע באופן מיידי ומוחשי.

אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא שכ-70% מהישראלים מעוניינים להמשיך להשתמש במזומן גם בעתיד.

בבנק ישראל מדגישים כי למזומן יש יתרון חשוב במיוחד בשעת חירום. בניגוד לתשלום באמצעות כרטיס אשראי או טלפון נייד, תשלום במזומן אינו מחייב חיבור לאינטרנט או זמינות של מערכות תקשורת וחשמל.

במהלך השנים האחרונות נערך בנק ישראל לתרחישים שונים, ובהם הפסקות חשמל נרחבות ותקלות במערכות התשלום. במסגרת ההיערכות נבחנו דרכים להבטיח שהציבור יוכל להמשיך לקבל שירותי מזומן גם במצבי חירום.

החשש הוא שככל שהשימוש במזומן יצטמצם, גם התשתיות המאפשרות למשוך אותו ולהשתמש בו עלולות להצטמצם, דבר שעשוי לפגוע בציבור שעדיין זקוק לו.

למרות השינויים בהרגלי הצריכה, הנתונים אינם מצביעים על היעלמות קרובה של המזומן. להפך, בנק ישראל מדגיש את מחויבותו לשמור על זמינות השטרות והמטבעות, לצד המשך פיתוח אמצעי תשלום מתקדמים.

המשמעות עבור הצרכן הישראלי ברורה: אפשר להמשיך ליהנות מהנוחות של התשלומים הדיגיטליים, אך למזומן עדיין יש מקום חשוב, הן בניהול ההוצאות היומיומיות והן כאמצעי תשלום חלופי בשעת הצורך.