
יהדות

פרשת בלק מזמנת לנו הצצה אל אחת המערכות המרתקות והמאתגרות ביותר בהיסטוריה היהודית. כולנו מכירים את סיפור הרקע הבסיסי. עם ישראל יוצא ממצרים, צועד בבטחה אל עבר ארץ ישראל, ובדרך מנצח בצורה על טבעית את הענקים סיחון ועוג. העמים מסביב נכנסים ללחץ אטומי. הם מבינים שהכוח הרגיל לא יעבוד כאן, ומחפשים אסטרטגיה מחוץ לקופסה.
בלק, שהיה אדם חכם ופוליטיקאי ממולח, מבין שעם ישראל אינו עם רגיל. זהו עם שהכוח שלו הוא רוחני, עם של לימוד, מצוות וקשר ישיר עם בורא עולם. כדי לנצח אותו, בלק מבין שהוא חייב לגייס כוח רוחני נגדי. הוא פונה אל בלעם הרשע ומבקש ממנו דבר אחד, לבוא ולקלל את העם כדי לגרש אותם מהאזור.
כאשר הקדוש ברוך הוא פונה אל בלעם ושואל אותו מי האנשים הללו שנמצאים עמו, בלעם משיב בגאווה רבה כי בלק בן ציפור מלך מואב שלח אליו. רש"י הקדוש מדגיש כאן נקודה מדהימה. בלעם בעצם אומר לקדוש ברוך הוא שבדבריו הוא אולי אינו חשוב בעיני הא-ל, אך הוא בהחלט חשוב ויוקרתי בעיני המלכים.
העיוורון של בלעם מגיע לשיאו בסיפור האתון. האתון שלו רואה מלאך, שוברת ימינה, מרסקת את רגלו ולבסוף אף פותחת את פיה ומדברת איתו. מדובר בנס גלוי, שידוד מערכות הטבע. אדם רגיל היה מתעלף במקום מעוצמת המחזה. מה עושה בלעם? הוא מנהל איתה ויכוח הגיוני ומנסה לשכנע אותה שהוא חייב להמשיך בדרכו.
כיצד ייתכן שאדם שמגיע לדרגות נבואה כה גבוהות, אדם שרואה נס גלוי מול העיניים, פשוט מתעלם ממנו וממשיך בשלו? התשובה לכך טמונה בעומק המידות המושחתות שלו.
הרב אליהו דסלר זכר צדיק לברכה, בספרו מכתב מאליהו, מביא יסוד עמוק המבוסס על דברי חז"ל במשנה. ישנם שלושה דברים אשר בכוחם להוציא את האדם מן העולם המאוזן והטוב שהשם ברא, ולהעביר אותו לעולם של סבל ומרור:
הקנאה: אדם שמקנא לעולם לא יהיה שמח בחלקו. הוא תמיד יסתכל על מה שיש לאחרים וירגיש חסר.
התאווה: עולם החומר הוא בעל תאריך תפוגה. מי שרודף אחר תאוות גשמיות לעולם לא יבוא על סיפוקו, ותמיד ירצה כפול ממה שיש לו.
הכבוד: רדיפת כבוד היא מחלה רוחנית קשה. ברגע שאדם מרגיש שלא מכבדים אותו כפי שהוא חושב שמגיע לו, כל עולמו חרב עליו.
בלעם הרשע היה בטוח שהוא זה שייבחר על ידי השם לגאול את עם ישראל ממצרים. כאשר הקדוש ברוך הוא בחר דווקא במשה רבנו, הענוותן והמגמגם, בלעם התמלא בקנאה עצומה, בתאווה וברודפת כבוד שנפגעה. המידות הללו עיוורו אותו לחלוטין. הוא לא רצה רק לעצור את ישראל כפי שביקש בלק, הוא רצה להשמיד אותם לחלוטין כדי לסגור חשבון אישי עם האגו שלו.
חז"ל במסכת כלה מלמדים אותנו כי רוב בני האדם יודעים להציג חזות יפה ונעימה, אך ישנם שלושה מצבים שבהם הפרצוף האמיתי והמידות הפנימיות נחשפים במלואם והם כיסו, כוסו וכעסו.
בשעת כעס, כל מנגנוני ההגנה של האדם קורסים. המילים שהוא בוחר, הטון וההתנהגות שלו מראים בדיוק מי הוא באמת בעומק הנפש. בלעם הרשע הציג חזות של נביא ואדם רוחני, אך ברגע שהתוכניות שלו לא הסתדרו והאגו שלו נפגע, כל הרע, השנאה והקנאה התפרצו החוצה.
זהו ההבדל התהומי בין בלעם לבין משה רבנו. משה רבנו עבד על המידות שלו, זיכך את עצמו והפך לאדם העניו ביותר על פני האדמה, ולכן זכה להיות רועה נאמן של עם ישראל ומקבל התורה.
השיעור הגדול עבורנו מפרשת השבוע הוא שעבודת המידות אינה המלצה או רעיון חסידי נחמד, אלא מדובר בכלי ההישרדות הרוחני שלנו. אם לא נשכיל לזהות את הנגיעות הקטנות של הקנאה, התאווה והכבוד בתוכנו, הן עלולות לנהל אותנו ולהוביל אותנו לעיוורון רוחני מסוכן. יזכנו השם לתקן את מידותינו וללכת בדרך האמת.
האזינו לתוכנית המלאה:
מסרו שם של יקירכם שנפטר והעניקו לו זכות מיוחדת בעולם העליון >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו