שנתיים לפטירתו: סיפורים ועובדות על הרב שהנהיג את עולם התורה עד גיל 100
מ"לשתוק ולכבד" בשלום בית ועד לחינוך "רק בדרכי נועם" ללא כפייה. 11 נקודות מיוחדות ומעוררות השראה מחייו והנהגותיו של ראש הישיבה שהנהיג את עולם התורה במשך עשרות שנים
ניצל מגזירות הקומוניסטים בזכות תעודות מזויפות - עוד בילדותו בברית המועצות, דאגה אמו של הרב אדלשטיין לזייף את גילם של ילדיה בשלוש שנים פחות מגילם האמיתי, כדי שלא יישלחו לבתי ספר בפיקוח השלטון הקומוניסטי ויוכלו להמשיך ללמוד תורה בקדושה ובסתר.
למד תורה במחתרת בתקופה מסוכנת - בתקופת ילדותו ברוסיה, למד תורה בחשאי אצל רבנים חסידי חב"ד, בתקופה שבה לימוד תורה היה כרוך בסכנת חיים ממשית. אביו היה מוסר שיעורי גמרא במשך שעות ארוכות כדי לאפשר את לימוד ילדיו.
התבשר על פטירת אמו בעודו רחוק מהבית - לאחר שאמו חלתה בטיפוס, נשלח יחד עם אחיו הצעיר לבית דודתו בעיר אחרת. דווקא שם קיבלו האחים את הבשורה הקשה על פטירת אמם, אירוע שטלטל את חייהם בגיל צעיר מאוד.
עלה לארץ ישראל בזכות הראי"ה קוק - בשנת תרצ"ד הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל בסיועו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. המשפחה הפליגה מאודסה באונייה "נובו רוסייסק" והגיעה לארץ בל"ג בעומר.
למד תורה על ארגזי תפוזים ברמת השרון - כאשר המשפחה התיישבה ברמת השרון, לא היה בביתם אפילו ריהוט בסיסי. אביו לימד אותו ואת אחיו בבית, כשהם יושבים על ארגזי תפוזים ולומדים גמרא, ראשונים ורמב"ם במסירות עצומה.
היה בין ששת התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז' - עם הקמת ישיבת פוניבז', נמנה הרב אדלשטיין עם קבוצת המייסדים הראשונה של הישיבה. הבחורים למדו בבית הכנסת הליגמן בבני ברק וישנו בדירות שכורות בעיר בתנאים פשוטים ביותר.
התגורר בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ - בתחילת דרכו בפוניבז', התארח יחד עם אחיו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר לישיבה את חדר השינה היחיד בביתו למען בני התורה הצעירים.
מונה על ידי הרב כהנמן ללמד פליטי שואה - מייסד ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, זיהה את כוחותיו המיוחדים ומינה אותו ללמד ילדים פליטי שואה במוסד "בתי אבות", ובהמשך לר"מ בישיבת פוניבז'.
שימש כבעל תוקע במשך עשרות שנים - מאז שנת תש"ו ועד ראש השנה האחרון לחייו, שימש כבעל התוקע של ישיבת פוניבז'. קול השופר שלו הפך לחלק בלתי נפרד מהימים הנוראים בעולם הישיבות במשך עשרות שנים.
העביר מסר ברור לשלום בית: "לשתוק ולכבד" - הרב אדלשטיין הרבה לעסוק בחיי שלום בית והעניק הדרכה מעשית לגברים המתמודדים עם מתחים בזוגיות. הקו המנחה שאותו היה חוזר ומדגיש נקרא בפיו: "לשתוק ולכבד". לדבריו, כאשר האשה מביעה כעס או תרעומת, על הבעל להימנע מתגובה שתוביל למריבה, ולנהוג בכבוד תמידי כלפי רעייתו. הרב הסביר כי דרך זו מביאה לחיי אהבה ושלום אמיתיים בתוך הבית.
התנגד לחינוך בכפייה והדגיש: "רק בדרכי נועם" - אחד המסרים החזקים ביותר של הרב אדלשטיין היה בנושא חינוך הילדים. הוא חזר שוב ושוב על כך שחינוך אמיתי חייב להיעשות בנעימות, באהבה וללא כפייה. גם כאשר ילדים נכשלים, סבר כי אסור ליצור אווירה קשה או ביקורתית, משום שכפייה גורמת לריחוק ולתגובה הפוכה. כאשר נשאל כיצד לנהוג עם בני נוער שמאחרים לזמן קריאת שמע ותפילה, השיב בנחרצות: "בדרכי נועם! בלי כפיה!" ובהמשך אף הרחיב בצורה חריגה: "לא לא לא לא לא לא, לא לנדנד להם [...] כפייה זה יוצר ריאקציה, להכריח ילד אסור, כפייה זה חינוך הפוך, זה תוצאה הפוכה. חינוך זה רק בצורה מעניינת, בידידות, מתוך אהבה [...] רק בדרכי נועם! שלא ירגיש בכלל שיש ביקורת עליו [...] אם הוא מרגיש את הביקורת זה כואב לו מאוד [...] זה כלל חשוב בחינוך".