זהירות!: משאירים בצל חתוך במקרר? זה מה שחז"ל גילו

ישנה אמרה ידועה מרבי שמעון בר יוחאי, המופיעה בגמרא: חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו, ובהם האוכל שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה.

חז"ל הזהירו כי על מאכלים אלו שורה רוח רעה העלולה להזיק לאוכלם.

מנהג ישראל הוא להקפיד שלא להשאירם קלופים לחלוטין, אלא אם נותר עליהם מעט מקליפתם הטבעית או משורשם.

פרט הלכתי מעניין הוא שמרן השולחן ערוך והרמב"ם השמיטו דין זה.

ייתכן שסברו כי בימינו אין לחשוש לסכנת רוח רעה, כפי שכתבו פוסקים רבים.

אולם, מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו 'הליכות עולם', הכריע ברורות שיש להיזהר בכך לכתחילה.

התקבל לחוש לכך גם לנוכח עדותו של האדמו"ר מצאנז זצ"ל, שקשר בין אי-הזהירות בדבר למחלות קשות.

והדברים מבהילים.

עם זאת, בדיעבד, אם עבר הלילה על המאכלים כשהם קלופים, דעת מרן העקרונית היא שאינם אסורים באכילה.

כמו במקרים רבים, ניתן לחסוך את הבעיה ולהימנע ממנה מראש ללא סיבוכים ותסבוכות.

קיימים פתרונות מעשיים למניעת הבעיה:

מותר לכתחילה להשאיר מאכלים אלו אם הם מעורבים במרכיבים אחרים.

לכן, מיונז תעשייתי או סלטים המכילים בצל ושום אינם מהווים בעיה, שכן התערובת (עם שמן, חומץ או תבלינים) מבטלת את חשש הסכנה.

לפיכך, בבד"ץ 'בית יוסף' מקפידים להורות למפעלים להוסיף סוכר או מלח בכמות מורגשת לנוזל ביצים כדי להתיר את שהייתן בלילה.

מעניין לגלות כי גם המדע המודרני וחכמי אומות העולם מצאו תימוכין לסכנה הטמונה בבצלים חתוכים.

מחקרים וסיפורים מהעבר, כמו בימי מגפת השפעת ב-1919, העלו כי בצל חתוך משמש כמגנט עוצמתי לבקטריות ווירוסים וסופח אותם מהאוויר.

כימאי מזון מציינים כי בסלטים מקולקלים, לרוב האשם אינו המיונז החומצי אלא הבצל שספג זיהומים מרגע חיתוכו.

כאמור, הדברים מקבלים אישוש מובהק גם במחקרים מקצועיים לחלוטין.

לסיכום, אף שהסכנה המקורית היא סגולית, הזהירות בהלכה משתלבת היטב עם כללי ההיגיינה והבריאות.

ראוי להקפיד על הכלל: ביצה, בצל או שום שנחתכו - מוטב לערבם מיד בתבשיל או בסלט, ובכך לצאת ידי חובת כל הדעות ולהישמר מכל נזק.