הענן הבלתי נראה בבית הכנסת: - כך דיבור קטן עלול לעכב את תפילות הציבור

"בֶּעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" - איך דיבור בבית הכנסת מעכב את התפילה

"בֶּעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד).

מבאר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש: מהו אותו "ענן" שמונע מן התפילה לעלות למרומים?

הענן הוא ההבל היוצא מפיו של אדם כאשר יש בפיו חטא.

כאשר אדם מדבר דברים בטלים בבית הכנסת, ההבל היוצא מפיו נעשה כעין ענן עב, והוא יוצר מחיצה המונעת מן התפילות לעלות למעלה.

אם היו לנו עיניים לראות, היינו מבחינים כביכול בענן שנוצר בתוך בית הכנסת מדיבורים מיותרים - ענן המעכב את תפילות הציבור. מכאן אנו למדים, עד כמה קבלת התפילות תלויה בכל מתפלל ומתפלל, וכמה עלינו להיזהר בכבוד בית הכנסת.

מקורות על חומרת הדיבור בבית הכנסת

1. דברי רבי חיים פלאג'י

בספרו תוכחת חיים (פרשת תרומה) מאריך על קדושת בית הכנסת וכותב:

"אסור לנהוג בבית הכנסת שום צחוק וקלות ראש ושיחה בטלה."

2. דברי ספר הזוהר

בזוהר (תרומה קל"א ע"ב) נאמר:

"מי שמדבר בבית הכנסת בדברי חולין - אוי לו שמראה פירוד בעולמות העליונים… ואין לו חלק בא-לוהי ישראל."

3. דברי רבי צבי הירש קאיידנובר

מחבר קו הישר (פרק ג) כותב כי בזמן הגלות השכינה שורה בעיקר בבית הכנסת.

כאשר אנשים מדברים שם שיחות חולין וקלות ראש - הם גורמים שהשכינה מסתלקת מישראל.

עוד הוסיף: כותלי בית הכנסת קדושים מאוד, ואור השכינה חופף עליהם תמיד, ולכן יש מנהג כשר לנשק את כתלי בית הכנסת מתוך כבוד לקדושתם.

4. דברי תיקוני הזוהר

בתיקוני הזוהר (תיקון כב) נאמר שהשכינה צועקת על מי שדיבר בבית הכנסת וגרם לסילוקה, ועל כך נאמר:

"וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" (בראשית ח, ט) - וה"יונה" רומזת לשכינה הקדושה.

5. דברי רבי יוסף קארו

בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קכ"ד) כתב:

"לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר התפילה; ואם שח - חוטא וגדול עוונו מנשוא."

וביאר המשנה ברורה שיש למנות אנשים מיוחדים שישגיחו על כך בבית הכנסת.

6. דברי רבי ישעיה הלוי הורביץ

בעל שני לוחות הברית (השל"ה הקדוש) כתב:

"הישיבה בבית הכנסת למצוה תחשב, והמדבר שיחה בטלה בבית הכנסת - עבירה מכבה מצוה."

ומכאן למד שכל אדם היושב בבית הכנסת, גם שלא בזמן התפילה, צריך להיזהר שלא לדבר שיחה בטלה - וכל שכן בזמן התפילה או קריאת התורה.

7. מעשה עם רבי יהודה צדקה

מסופר על ראש ישיבת פורת יוסף, שנכנס פעם לבית המדרש בירושלים להתפלל ערבית.

בכניסה הייתה תלויה מודעה:

"אין לדבר בעת התפילה ובקריאת התורה."

הרב הוציא עט ומחק את המילים: "בעת התפילה ובקריאת התורה".

תלמידיו תמהו על פשר הדבר. השיב להם הרב:

"משמע מן המודעה שמותר לדבר שלא בזמן התפילה… ומניין לנו היתר כזה? אם צריכים לדבר - יוצאים החוצה. אבל בתוך בית הכנסת - חס ושלום!"

אחי ורעי,

קדושת בית הכנסת גדולה מאוד, והוא מקום השראת השכינה. עלינו להיזהר בכבודו, להימנע מדיבורים בטלים ולזכור שכל מילה הנאמרת בו משפיעה על עליית התפילות למרומים.

יהי רצון שנזכה לבניין בית מקדשנו במהרה
 אמן.

ארז קדוסי.