הראש"ל הרב יצחק יוסף בפסק הלכה לקראת פורים: "לא מוסיפים על מה שתיקנו חז"ל"
הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א (צילום: נועם אליהו/Yonatan Sindel/Flash90)

מענה ההלכה העולמי

הראש"ל הרב יצחק יוסף בפסק הלכה לקראת פורים: "לא מוסיפים על מה שתיקנו חז"ל"

בדבריו מדגיש הראש"ל כי גם בימי חנוכה ופורים אין להוסיף על הניסים בברכת מעין שלוש מאחר שאין בה תקנת הודאה מפורשת

עידו לוי
הוספת תגובה
הראש"ל הרב יצחק יוסף בפסק הלכה לקראת פורים: "לא מוסיפים על מה שתיקנו חז"ל"
הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א (צילום: נועם אליהו/Yonatan Sindel/Flash90)
אא

כבוד הרב, האם יש לומר "על הניסים" בברכת מעין שלוש?

אין להזכיר מעין המאורע בחנוכה ופורים בברכה "מעין שלוש". כך כתב מרן ב"שולחן ערוך".

ובטעם הדבר, כתב ה"לבוש" שברכת "על הנסים" הודאה היא, ובברכת "מעין שלוש" אין אומרים לשון הודאה. ורק בברכת המזון, שיש בה ברכת "נודה לך" שהיא הודאה, בזה שייך להזכיר. וב"אליה רבה" ציין שכבר המהר"ם מרוטנבורג בתשובה (דפוס פראג סי' ע') כתב טעם זה.

והגאון רבי אברהם הכהן מסאלוניקי ב"שיורי טהרה" הקשה על טעם זה, שהרי ברכת "נודה לך" נמצאת גם בברכת "מעין שלוש", שנאמר בה "ועל ארץ חמדה טובה", ואם כן שיסמיך לזה ויאמר "ועל הנסים שעשית לאבותינו".

ומרן אדוני אבי מורי ורבי בהערותיו שבראש ספר "טהרת המים" כתב ליישב, דהזכרת הארץ ועל ארץ חמדה טובה קאי [חוזרת] על תיבת ברוך שבתחילת הברכה, וכדאשכחן [וכמו שמצינו] גם בברכת המזון בחתימת "ברכת הארץ", ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון. אך אין זה עניין להזכרת "על הנסים" שצריכה להיות כהודאה, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל במסכת שבת: "קבעום ועשאום יום טוב בהלל ובהודאה". ומכיון שלא נזכר [עניין] הודאה בברכת "מעין שלוש", אין להזכיר על הניסים, דברכה לחוד והודאה לחוד.

וב"דברי חמודות" כתב, דהטעם הוא דלא מצינו להזכיר "מעין המאורע" כי אם בדברי הירושלמי, ושם לא הזכירו חנוכה ופורים. וכיון שאין זה בירושלמי, אמרינן שחייב להזכיר רק מה שהוא כתוב בתורה. וגם ראש חודש נזכר בתורה, דכתיב "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם..." אבל חנוכה ופורים שאינם אלא תקנת נביאים וחכמים - אין להזכירם כיוון שלא פירשו כן בירושלמי להדיא [בפירוש].

והנה הגר"א בביאוריו כתב, שאפילו בברכת המזון הזכרת מעין המאורע אינה מצד הדין, אלא רק מצד המנהג, ומנהג זה הוא רק בשבת ויום טוב וראש חודש, אך לא נהגו כן בחנוכה ופורים.

והגאון רבי חיים מבריסק חילק בין שבת ויום טוב וראש חודש שמזכירים אותם בברכת "מעין שלוש", לבין חנוכה ופורים שאין מזכירים - שהזכרת מעין המאורע בברכת "מעין שלוש" היא כנגד שלוש ברכות ולא כנגד הזכרות גרידא, ולכן דווקא בשבת, יום טוב או ראש חודש שאם שכח להזכירם בברכת המזון, שאז יש לו לברך ברכת "אשר נתן", כנגדה מזכיר בברכת "מעין שלוש" את שבת, יום טוב או ראש חודש.

אולם, בחנוכה ופורים שאם שכח להזכיר בברכת המזון לא מברך "אשר נתן", לא תיקנו לה. וב"ערוך השולחן" כתב, שבחנוכה ובפורים אם בדיעבד לא הזכירם בתפילה אינו חוזר, לכן אינו מזכיר בברכת "מעין שלוש", אבל אם לא הזכיר שבת, יום טוב וראש חודש - חוזר ומתפלל, צריך להזכיר בברכת מעין שלוש.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי