מהים לנס רפואי: כך שרד תייר תקיפת כריש קטלנית

תייר בריטי בן 66 שרד תקיפת כריש חריגה באי טובגו שבקריביים, לאחר שנפצע באורח אנוש ואיבד כמות גדולה של דם, ונאלץ לעבור עשרות ניתוחים וגידול עור המבוסס על רקמת כריש בבית חולים בארצות הברית.​

האירוע התרחש ביום האחרון לחופשתו, כשפיטר סמית, תושב הרטפורדשייר שבבריטניה, נכנס למים הרדודים בחוף בטובגו ונהנה מתנאי ים שלדבריו היו "מושלמים לשחייה". הוא צלל אל הגלים, התקדם מרחק קצר של כעשרים רגל בלבד, ונעמד במים שהגיעו לו עד המותניים. ברגע אחד של בהלה, הוא הרגיש חבטה כבדה ברגל, הביט כלפי מטה וראה כריש שורי גדול, שאורך גופו הוערך בכעשרה רגל, מתנפל עליו בלי התרעה מוקדמת. סמית תיאר כיצד באותו רגע מוחו "רץ במהירות בלתי נתפסת", כשהוא מנסה להבין מה קורה ולהיאבק על חייו.​

לדבריו, התקיפה הייתה מהירה ואכזרית: לאחר המכה ברגל, הכריש נעל את לסתותיו על זרועו השמאלית וגרם לפציעה עמוקה, ובהמשך נשך גם את אזור הבטן. בתוך שניות ספורות הפך המפגש הקצר עם הטורף לדרמה של ממש, כשסמית מדמם באופן מסיבי ומבין שכל שנייה קובעת. הוא סיפר כי התחיל להכות את הכריש באגרופים שוב ושוב, מתוך אינסטינקט הישרדותי טהור, אף שלא היה בטוח מה בדיוק הוא מנסה לעשות באותו הרגע. לדבריו, מעולם בחייו לא נתן אגרוף בעוצמה שבה היכה את הכריש שניסה לטרוף אותו.​

תוך כדי המאבק במים, מצבו הלך והידרדר: סמית תיאר כיצד צרח ובכה, כשדם זורם מגופו והוא מרגיש שהוא מאבד את ההכרה בעוד אנשים סביבו צועקים לו להישאר ער. חבריו שהיו בקרבת מקום נכנסו לפעולה, הצטרפו למאבק וסייעו להדוף את הכריש, ובמקביל עוברי אורח משו אותו במהירות אל החוף. אשתו, ג'ואנה סמית, סיפרה כי כאשר הגיעה למים ראתה את הפציעות הקשות בבטן, בירך ובזרוע, ואף הבחינה בעצמות חשופות, מראה שעל פי תיאורה היה קשה מנשוא. לדבריה, אנשי הצוות במקום מיהרו להרחיק אותה מהזירה לנוכח המחזה הקשה.​

בבית החולים המקומי בטובגו התברר שעומק הפציעות עצום, וסמית איבד כל כך הרבה דם עד שלפי דברי רעייתו "הוא פשוט רוקן את מלאי הדם של בית החולים". הצוות הרפואי באי נאלץ להתמודד עם מצב קריטי במיוחד, ובסופו של דבר הוחלט לפנות אותו בטיסה דחופה לבית החולים ג'קסון ממוריאל שבמיאמי, שם הוגדר מצבו אנוש. במהלך תקופה ממושכת עבר סמית שורה ארוכה של ניתוחים, שנועדו להציל את גפיו ולסגור את הפציעות החריפות שנגרמו מהנשיכות.​

אחת ההחלטות הרפואיות המיוחדות בעניינו הייתה שימוש בקרום המבוסס על רקמת כריש לצורך בניית בסיס להשתלת עור ברגלו הפגועה. סמית מספר כי כאשר הרופאים הסבירו לו על הטיפול הם חייכו, ורק לאחר ששאל לפשר העניין גילו לו שהחומר שבו משתמשים עשוי למעשה מכריש. "יש לי עכשיו חתיכת כריש ברגל", אמר בהומור מריר, כשהוא מבין שהטורף שכמעט הרג אותו הפך לחלק מתהליך ההצלה שלו.​

למרות הפגיעה העצבית הקבועה בידו והצורך לעבור שיקום ממושך וללמוד ללכת מחדש, סמית מדגיש כי הוא רואה עצמו בר מזל. הוא מספר כי אמנם נותר עם מגבלות תנועה, אך הוא מודה על כך שידיו ורגליו נשמרו, אחרי רגעים שבהם היה חשש ממשי שיעמדו בפני קטיעה. לדבריו, בשלב מסוים היה ברור לכולם שהתרחיש שבו יאבד גפיים הוא אפשרות מאוד ריאלית, ולכן העובדה שהוא עומד על הרגליים נחשבת מבחינתו לנס של ממש.​

מומחה הכרישים טום הירד הסביר כי למרות חומרת האירוע, בני אדם אינם נחשבים לטרף טבעי של כרישים, גם לא כאשר מדובר בזנים מסוכנים כמו כריש שורי, טיגריסי או עמלץ לבן. לדבריו, אילו כריש כזה היה מתכוון לטרוף בן אדם, הסיכוי שהקורבן היה נותר בחיים קלוש, ובמקרים רבים אף לא הייתה נותרת גופה. נתוני ארכיון תקיפות הכרישים הבינלאומי מלמדים כי מדובר בתקיפת הכריש המתועדת היחידה אי פעם בטובגו, נתון שממחיש עד כמה המקרה יוצא דופן גם בקנה מידה בינלאומי.​

למרות הטראומה שחווה, סמית מדגיש כי אינו מתכוון לאפשר לתקיפה לעצב מחדש את חייו או להרתיע אותו מהים והאיים הקריביים. הוא מספר בחום על תושבי טובגו, שלדבריו גילו כלפיו דאגה ועמדו לצדו ברגעים הקשים, ומדגיש כי האי תלוי בתיירות לפרנסתו ולכן חשוב לו להדגיש את הטוב שראה באנשים שם. הוא אומר שהיה חוזר לטובגו, ומספר שגם היום הוא נזכר בנופים, בשמים ובים של המקום. בסיום דבריו סיכם בשאלה רטורית: "מה המשמעות של לשרוד תקיפת כריש אם אתה מתכוון להעביר את שארית חייך בפחד?".