הרב ראובן אלבז: "יהודי בשיא הטומאה - יש בו אמונה!"

"וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי".

הקב"ה מדבר עם משה רבנו בתוך הסנה ומצווה עליו לשוב למצרים ולגאול את ישראל. ה' אומר למשה: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", ואחר כך ממשיך ומפרט לו מה יאמר לפרעה ולישראל, ואיך יתפתחו הדברים, עד שבסופו של דבר מגלה לו: "וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם", ולא עוד, אלא ש"וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם... וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב... וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם".

מה עונה משה רבנו לקב"ה?
"וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי".

משה רבנו לא שיער השערות חסרות בסיס. הוא לא היה מנותק מהמציאות, אלא הכיר את עם ישראל, ידע היטב את הלך רוחם, וסבר שכאשר יגיע אליהם עם בשורת הגאולה, הם לא יאמינו לו.

ואמרו חז"ל שהקב"ה אמר למשה רבנו דבר נורא: "הֵן מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְאַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי".

אתה, שאמרת על ישראל שלא יאמינו, יקרא עליך שלא האמנת. באותה מטבע שאמר משה על ישראל: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", ענה לו הקב"ה בעניין מי מריבה: "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי".

למדנו מכאן יסוד גדול: משה רבנו מסתכל על עם ישראל, ורואה אותם עובדי עבודה זרה וכישופים, רחוקים מכל דת ודין, ורחוקים מאמונה וביטחון בה', ולכן הוא סבר שלא יאמינו לו.

אבל לא כן הוא! ישראל מאמינים בני מאמינים, כולם האמינו!

אנו פוגשים לפעמים אחים תועים, שלכאורה אין בהם אמונה, והתחושה היא שחבל על הזמן, הם לא יתחברו לאמונה ולתורה, אבל זו טעות!

אנו חייבים לייסד בעצמנו את הידיעה שהאמונה בקב"ה צרובה בליבות ישראל, ואין יהודי שמנותק ממנה לחלוטין. גם אם אנו רואים יהודים שכעת הם רחוקים משמירת תורה ומצוות, מכל מקום, לאחר שמדברים איתם ומסירים את השכבות האוטמות את ליבם, הם הופכים לשלהבת של קדושה וטהרה!

לפעמים אנו רוצים ליזום פעולות להפצת התורה ולחיזוק קיום המצוות, להרבות מעשים טובים בעם ישראל, ולקרב לבבותיהם של יהודים לאביהם שבשמיים, ואז עולות בנו מחשבות שלא תהיה תועלת בכך, שהכול ילך לאיבוד, שחבל על הזמן והמשאבים, ושחלילה אין עם מי לדבר.

אך המחשבות המחלישות הללו אינן נכונות כלל! ישראל מאמינים בני מאמינים הם! האמונה הצרופה טמונה בלבבות פנימה, ועלינו רק לעורר אותה. עלינו לעשות כל שביכולתנו, וה' יתברך ישלח עזרנו מקודש, ויראה לנו שגם דברים שנראה כי לא ייתכן שיתקיימו, יהיו!