ישראל הכירה בעצמאות סומלילנד: שר החוץ סער נחת לביקור היסטורי

היסטוריה בקרן אפריקה: שר החוץ גדעון סער נחת היום (שלישי) בסומלילנד, כשהוא מוביל משלחת מדינית מישראל, במה שמסתמן כמהלך יוצא דופן בזירה הבינלאומית. הביקור מגיע על רקע החלטתה הרשמית של ישראל להכיר בעצמאותה של סומלילנד - צעד חסר תקדים שטרם ננקט על ידי אף מדינה אחרת בעולם.

לפי דיווחים בכלי תקשורת מקומיים, סדר היום של הביקור כולל שיחות עם ההנהגה המקומית ברגייסה, במטרה לגבש שיתופי פעולה מדיניים וביטחוניים ולחזק את היציבות האזורית. במוקד המגעים: אפשרות להרחבת הקשרים בתחומי ביטחון מתקדמים, אם כי לכך טרם ניתן אישור רשמי.

סומלילנד, שהכריזה על עצמאות מסומליה בשנת 1991, נחשבת לישות מדינית מתפקדת - עם מוסדות שלטון, מערכת חינוך וכלכלה עצמאית - אך במשך עשרות שנים לא זכתה להכרה מצד הקהילה הבינלאומית. כעת, המהלך הישראלי מעניק לה לראשונה לגיטימציה מדינית משמעותית.

מבחינה גיאופוליטית, לסומלילנד חשיבות אסטרטגית ברורה: מיקומה לאורך חופי הים האדום והשליטה על גישה ימית באזור רגיש מעניקים לה תפקיד מפתח ביציבות האזורית. עבור ישראל, נוכחות בזירה זו עשויה לחזק את מעמדה ולפתוח דלתות לשיתופי פעולה ביטחוניים ומסחריים, במיוחד לאור הקרבה לתימן ונתיבי שיט בינלאומיים.

המהלך הישראלי משתלב בתמונה אזורית רחבה יותר, שכוללת את התחזקות הקשרים עם אתיופיה - מדינה מרכזית ביבשת - ששמרה על יחסים חמים עם ישראל גם בזמני מתיחות מדינית. רק לאחרונה חתמה אתיופיה על הסכם עם סומלילנד שיאפשר לה גישה לים, כולל חכירת רצועת חוף והקמת נמל ובסיס צבאי.

בציר הזה, כניסתה של ישראל כשותפה מדינית וביטחונית מחזקת את גוש הברית באזור - אך גם מעוררת התנגדות. סומליה, יחד עם מצרים וסודאן, מביעות מורת רוח ברורה מהתחזקות השפעתה של אתיופיה ובעלות בריתה. המתיחות האזורית סביב סכר הרנסאנס והשליטה על מקורות הנילוס רק מוסיפה שמן למדורה.

ההכרה בסומלילנד והביקור המדיני של שר החוץ מסמנים מגמה ברורה: חיפוש שותפות חדשות באפריקה, דווקא בתקופה שבה כמה מדינות מוסלמיות ביבשת ניתקו או ציננו את יחסיהן עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

מבחינת ירושלים, מדובר במהלך אסטרטגי רחב טווח: חיזוק הנוכחות הישראלית בקרן אפריקה, הרחבת הגישה לנתיבי שיט מרכזיים - והצבת מסר ברור לכל מי שמנסה לדחוק את ישראל מהזירה האפריקנית.