בלעדי: מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף מציג את מהפכת לימוד ההלכה היומי

במכתב שכתב הרב יניב עזיז ושזכה לאישור חתימתו של הראשון לציון, מוצגת תכנית לימוד המיועדת לכל שכבות הציבור, החל מבחורי ישיבות בראשית דרכם, דרך אברכים ועד בעלי תשובה העושים צעדים ראשונים בחיי תורה. המסר שחוזר ונשנה בין השורות מבהיר כי לימוד יומי בספרי ילקוט יוסף אינו רק המלצה חינוכית אלא בסיס לחיים יהודיים תקינים. המכתב עצמו נוסח בקפידה ונשלח לרב יעקב ישראל שמול.

הקריאה הבוקעת מן המכתב מלמדת על גישה חינוכית ברורה. אין אדם פטור מקביעות בלימוד הלכה. כל יהודי נדרש לסדר יומי קבוע על פי מצבו ועל פי מדרגתו, כאשר ספרי ילקוט יוסף נתפסים כתשתית המיועדת ללוות את הלומד לאורך מסלול חייו. המכתב מצביע על פערים קיימים גם בקרב תלמידי חכמים ומתריע מפני מצב שבו יהודי המקים בית בישראל אינו בקיא בדינים בסיסיים.

ספרי ילקוט יוסף מוגדרת על ידי הראשון לציון כיצירה הלכתית מקיפה שאינה מתכופפת ולא מוותרת על האמת ההלכתית. היא בנויה בשיטתיות על יסודות הפסיקה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ללא שינוי וללא סטייה מן הדרך שסלל. בכך היא מעניקה ללומד כלי עבודה הלכתי שמאפשר לו לעמוד על בירור האמת ולהבין כיצד לפסוק הלכה למעשה על פי מסורת פסיקתו של מרן.

להלן נוסח המכתב המלא:

בס"ד י' כסלו תשפ"ו

לכבוד הרב החשוב מזכה הרבים רבי יעקב ישראל שמול שליט"א

בדבר השאלה ששאלת כמה זמן ביום צריכים ללמוד בספר "ילקוט יוסף", הנה יש לחלק מי השואל.

אם זה בחור ישיבה קטנה, כל בוקר אחרי התפילה ילמד כעשר דקות הלכה למעשה, בספר ילקוט יוסף [מומלץ בהל' שבת או הל' ברכות על הסדר], ואח"כ בין הסדרים או בערב לאחר הסדר ילמד כפי כוחו לכל הפחות ילמד שעה אחת בכל יום, ילקוט יוסף עם המקורות בעיון. [ויכול לחצות, חצי שעה אח"צ בהפסקה, וחצי שעה בערב] ובשבת שיש לו יותר זמן ילמד כמה שעות.

לגבי בחור בישיבה גדולה, מלבד מה שילמד כל יום כמה דקות הלכה למעשה לאחר התפילה, כדאי שלאחר סדר ג', כלומר בסדר ד', או אחה"צ בהפסקה, ילמד ילקוט יוסף עם המקרות לפחות שעה וחצי או שעתים, כי כיצד יקים בית ויהיה עם הארץ בהלכה. כמה פעמים באים אלי לכולל אברכים ואני מדבר אתם בהלכה וכמעט אינם יודעים כלום, והם מספרים לי כי נשותיהם יודעים יותר מהם הלכה, אוי לאותה בושה, וע"ז אפשר להליץ מה שאמרו בגמ' (בבא מציעא עה:) שלשה צועקים ואינן נענין וכו' ומי שאשתו מושלת עליו.

ועל כן בישיבה גדולה ילמדו יותר כנ"ל עם המקורות ובפרט בשבתות וחגים יעמיק חקר בספרים האלו המתוקים מדבש, וכך יוכל להחכים ולגדול בתורה בדרך הישרה המיוסדת על כללי הפסיקה המדויקים ובלי נגיעות עדתיות, כדרך רבותינו הראשונים והאחרונים.

לגבי אברך, כאשר לומד בכולל סימן בטור וב"י ושו"ע ונושאי הכלים ומשנה ברורה, יפתח ילקוט יוסף וילמד כל הסימן עם המקורות בעיון, ויזכה להגיע להלכה למעשה בצורה ברורה. [לפני חגים ראוי לכל אברך להקדיש בכל יום שעה אחת או יותר ללמוד הלכות החג, כדי לדעת את הדרך אשר ילכו בה].

לגבי בעל תשובה בתחילת דרכו, מלבד שכל יום לאחר התפילה יקבע לו 15 דקות לפחות הלכה למעשה, צריך שיקבע לו זמן ללמוד בילקו"י כל יום לפחות שעה וחצי או יותר עם חברותא בן תורה שיסביר לו את ההלכה עם המקורות, שהרי אמרו חז"ל "לא עם הארץ חסיד", וכך יידע כיצד לחיות חיי תורה כהלכה ללא מכשולים.

ולמותר לציין כי כל מי שלומד תמידין כסדרן בספרים 'ילקוט יוסף' תחזינה עיניו מישרים עד כמה יש בהם את כל התורה כולה ללא גוזמא, הכל בלול שם, גם שיטת העיון וגם הפוסקים וגם והפלפול, והעוסק בזה זוכה ליהנות מהתורה ולהרגיש מה זה 'והערב נא', ובסופו של דבר אם יש לו ספק כלשהוא בהלכה ומעיין היטב בביאורי הפסקים אף זוכה לכוון לאמת, כי מרן שליט"א בילקוט יוסף מביא את כל השיטות, ולא מעלים מהלומד את האמת, והבוחר יבחר דברי אמת, ואף על ידי הלימוד בספרים האלו יזכה אף הוא ללמוד ברבות השנים ובשימוש חכמים את שיטת ההלכה כיצד פוסקים הלכה למעשה, ואשר הכל בנוי ומיוסד על שיטת פסיקותיו של מרן רשכבה"ג בעל היביע אומר זיע"א שתורת אמת בפיהו.

ובוודאי שאין כלל מה להשוות את הסדרה הנפלאה הזו עם ספרים אחרים שמראים כביכול שנועדו אף לבני עדות המזרח ועוד כביכול מראים איזושהי המשכת דרך ומורשת וכו', או מאידך ישנם המראים עצמם כמחמירים בטענה שזוהי הדרך לבני התורה וכו', או יש כאלו שאומרים כי הספר הנ"ל הינו מן הספרים שנועדו לבעלי בתים וכו', עפרא לפומיה ושרא למריה, זה הדיבור מראה כי לא זכתה נפשם ללמוד ילקוט יוסף עם המקרות והנימוקים, כי מי שזכתה נפשו ללמוד ולעסוק בילקוט יוסף עם המקרות לא עוזב את הספר הזה לעולם, כי דבריו מתוקים מדבש ונופת צופים, ומוצאיו מצא חיים, ומלבד זאת אף רואה היטב לאורך כל הדרך עד כמה נלחם מרן המחבר שליט"א להעמיד דברים על דיוקם ועל הקו שהנחהו אביו הגדול זיע"א ועל פסיקותיו, ולא חולק על אביו כלל ועיקר, והולך רק עם האמת באמת.

ועל כן כתב עליו מרן זיע"א שה' עמו, שהלכה כמותו, וידוע מה שכתב עליו מרן זצ"ל בהסכמותיו לספרי ילקו"י בזו הלשון: "אשר הוא ממשיך דרכי בדרך הישרה, שהתויתי אליו בפסיקת ההלכות".

בברכת התורה ושתזכו להגדיל תורה ולהאדירה
יניב עזיז

המכתב אינו עומד רק על פרטים טכניים של זמן לימוד. הוא מציג תפיסה שלפיה בית יהודי המושתת על הלכה יציבה יכול לעמוד איתן מול גלי בלבול תרבותיים וחברתיים. הציבור הנאחז במסורת ישראל מתוך תחושת שליחות, מוצא בדברי מרן הראשון לציון קו מנחה המשלב אחריות אישית עם נאמנות מוחלטת למסורת הפסיקה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

התייחסותו של המכתב לבחורי ישיבות גדולות ולאברכים מחדדת את הצורך להעמיד דור המורגל בלימוד שיטתי. הכאב שהוא מביע מכך שישנם לומדי תורה שאינם בקיאים בדינים בסיסיים מציב אתגר שעל הציבור להתמודד עמו מתוך מחויבות רוחנית עמוקה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מבינים כי העדר לימוד מסודר עלול לפגוע בבניין הבית היהודי, שהוא מרכז החיים הרוחניים של כל משפחה.

המכתב מהווה תזכורת משמעותית לכל יהודי המבקש לשמור על עולמו הרוחני בתקופה של לחצים חיצוניים רבים. קריאתו של הראשון לציון ברורה ונחרצת. יסודו של הבית היהודי בנוי על לימוד הלכה מתוך המקורות המתיישבים עם מסורת הפסיקה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. מי שמאמץ דרך זו מוצא בה בסיס של יציבות רוחנית והתקדמות מתמדת.