
יהדות

איך אפשר לשלב בין חיי עבודה ופרנסה לבין התקדמות רוחנית אמיתית?
"אין שום סתירה בין להשיג השגות ולגדול בתורה וביראת שמיים לבין זה שאדם עוסק במלאכה לפרנסתו. ההיפך הוא הנכון.
הגמרא אומרת במסכת ברכות כי גדול מי שנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים, שאילו לגבי ירא שמיים כתוב 'אַשְׁרֵי אִישׁ ירֵָא אֶת ה', ואילו לגבי זה שנהנה מיגיעו, נכתב 'יגְיִעַ כַּפֶּיך כִּי תאֹכֵל אַשְׁרֶיך וטְוֹב לָךְ', אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.
לכן, זו לא סתירה, ואדרבה, בתקופת חכמי המשנה היו עמלים ביגיע כפם כדי לפרנס את בני ביתם. אבל צריך לדעת לנצל את הזמן נכון.
אני מכיר אנשים שעובדים ומתפרנסים, וסיימו ש"ס וסיימו משניות וסיימו שמונה שערים של האר"י. אין שום סתירה בדבר.
גם לפי הקבלה, כל מי שעושה משא ומתן באמונה יש בכך דברים עמוקים וגדולים מאוד מאוד.
אבל כמובן, שכל יהודי יש לו את החלק שלו בתורה שצריך להשלים אותו. הרמב"ם כותב מפורשות: בין איש, בין חולה, בין בעל ייסורים, בין נשוי עם ילדים, כולם חייבים בתלמוד תורה.
וכך הקב"ה שולח ברכה במעשה ידיו של האדם, כל המציאות הביתית שלו מקבלת משמעות אחרת כשהוא שוזר את לימוד התורה עם העבודה".