מנגינות התנ"ך שכבשו את העולם חוזרות לישראל - עם הפתעה מרגשת בבכורה עולמית

מוזיקת פסוקי התנ"ך חוזרים שוב לארץ ישראל: שלושה קונצרטים חגיגיים מיצירותיו של המלחין ברוך ברלינר!

לאחר שנוגנו ביותר מ־41 מדינות ובארבע יבשות - יצירותיו של המלחין הישראלי ברוך ברלינר שבות לארץ ישראל בסדרת קונצרטים מיוחדת לרגל ראש השנה ושנת תשפ"ו בראשון לציון, באר-שבע ובעיר מגוריו ב-30 השנה האחרונות, רעננה!

ברוך ברלינר, מלחין ישראלי עטור שבחים, ששילב את פסוקי התנ"ך עם מוזיקה סימפונית עכשווית וקטעי קריינות בשפות שונות ברחבי העולם, מביא עתה לישראל שלוש בכורות עולמיות לצד יצירות אהובות שכבשו קהלים במוסדות תרבות מהנחשבים בעולם - מקרנגי הול בניו יורק ועד אולמות קונצרטים באירופה ובאסיה. הקונצרט הפותח - ראשון לציון: יום חמישי, 18.9.2025, היכל התרבות, ראשון לציון. בכורה עולמית של הפואמה הסימפונית "עקדת יצחק" לקריין, טנור, בריטון ותזמורת. היצירה תלווה בוידאו־ארט מרהיב. במהלך הערב תנוגן גם בבכורה עולמית הגרסה הסימפונית של "אל מלא רחמים".

הקונצרט השני - תזמורת סינפונייטה באר שבע: הפואמה הסימפונית "חלום יעקב" יתקיים ב-24 באוקטובר. יצירה בת חמישה פרקים - החל מ"פרולוג: חלום של אהבה" שבו יקריא המלחין עצמו שיר שכתב לאשתו רוחמה, ועד "שערי שמים". כמו כן תושמע הגרסה הסימפונית של "אל מלא רחמים".

2 קונצרטים נוספים יבוצעו בידי תזמורת הסימפונט - רעננה: קונצ'רטו לצ'לו ותזמורת - חלום יעקב" ויתקיימו ב-5 וב-6 בנובמבר. יצירה שנוגנה מעל 50 פעמים ברחבי העולם ע"י סולנים בינלאומיים, זוכי פרס צ'ייקובסקי ופרסים בינ"ל נוספים. היצירה נולדה בהשראת חברו של ברלינר, הצ'לן מישה מייסק.

ד"ר ברלינר, מה מושך אותך דווקא בסיפורי התנ"ך כמקור להשראה מוזיקלית?

שמי ברוך ברלינר, נולדתי בתל-אביב וכבר בגיל רך אהבתי ללכת לבית כנסת. בגיל 12 עברתי עם הורי לברלין שם הייתה לי בר המצווה, ואת האוניברסיטה סיימתי בציריך. עם השנים בגולה הסקרנות שלי ביהדות הלכה והתפתחה ושם התחלתי ללכת כל שבת לבית הכנסת ונהניתי מצלילי התפילה ודברי התורה. כאשר חזרתי ארצה, השתלבתי כחוקר בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב וחזרתי ללמוד כינור. לאחר שכתבתי והלחנתי לאשתי שיר לכבוד יום הולדתה, החלטתי לעבור מנגינה על כינור להלחנה. מתוך חווית הלימוד היהודית עלה לי הרעיון לשלב במוזיקה שכתבתי את הטקסטים התנ"כיים שאני אוהב מסיפור הבריאה. בשלב מאוחר יותר בחרתי קודם את הטקסטים שנקראים על ידי קריין, ולאחר מכן תיארתי את הפסוקים שבחרתי בצלילים.

האם אתה רואה ביצירה שלך המשך למסורת נבואית, פיוטית או דרשנית?

אני לא רואה ביצירה שלי מסר נבואי או דרשני אלא זכות להוסיף לתורה, כפרשן, נופך מוזיקלי משלי.

הפואמה הסימפונית "בראשית" שלך עוסקת בבריאת העולם - מדוע בחרת להתחיל דווקא בנושא זה?

נראה לי טבעי שהפואמה הסימפונית הראשונה שלי תתחיל עם סיפור הבריאה. בראשית היא המילה בה מתחילה התורה ובה מתחיל תיאור בריאת היום הראשון שבו טמון הפוטנציאל לכל הבריאה. ביצירה הראשונה שלי טבעי שאתחיל עם המעשה העוצמתי והמשמעותי ביותר בתורה, בריאת העולם.

מה אתה מנסה לבטא מבחינה רוחנית ומוזיקלית באירוע הבריאה?

היצירה "בריאת העולם" נארגה מצלילים ומילים. בזכות הקונצרטים זכיתי, לא אחת, לשמוע מהקהל את ההתרגשות שלהם על-כך שהמוזיקה סחפה אותם לתוך תחושה של שותפות אישית שלהם בחוויה של בריאת העולם יש מאין.

ביצירתך "הבריאה" יש עיסוק בנקודות מעבר בין חורבן לתקווה. איך תרגמת את רעיון הברית והמוסריות מחדש לתוך עולם הצלילים?

הפרק "ברית הקשת" מסיים באווירה אופטימית את היצירה "בריאת העולם". היצירה עצמה שזורה בסיפורים מקראיים המעלים בפנינו קונפליקטים, דילמות ודרמות המתורגמות לצלילים שתפקידם לשקף ולשתף את המאזינים בחוויה ובדינמיקה המוזיקלית ואגב כך לפתוח להם צוהר לחשיבה והתבוננות במאבק הקיים בעולם בין טוב ורע ובבחירה החופשית שניתנה לכל אדם לבחור בטוב.

"חלום יעקב" הוא מוטיב מסתורי ומקודש - סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. איך אתה תופס את הסולם הזה כמלחין? זו עליה רוחנית? חיבור בין עולמות?

בסיפור "חלום יעקב" במקרא, העלילה נסובה סביב הסולם כאשר למוטיב זה שתי זוויות ראיה, האחת היא של האל הניצב בראש הסולם ומשם הוא נותן ליעקב את ברכותיו והבטחותיו, והשנייה היא של המלאכים העולים והיורדים על הסולם המדמים את העליות והמורדות בחיינו. לדעתי, האמונה בקיומו של האל מחברת בין שני העולמות ולכן, שתי זוויות ההסתכלות, האלוקית והאנושית, שזורות זו בזו ואני כמלחין שמח לשלב בין זוויות ההסתכלות השונות האלה ביצירותיי.

בפואמה "אברהם", אתה עוסק בקריאה "לך לך" - איזו דמות עולה בעיניך מאברהם? של מאמין תמים? מהפכן מוסרי? איך זה נשמע במוזיקה?

האורטוריה "אברהם" מציגה בפנינו שניים מעשרת הניסיונות שהתנסה בהם אברהם, היא מספרת באופן כרונולוגי, על יציאת אברהם מאור כשדים לחרן, וממשיכה עם הציווי "לך לך לארצך".

כל אחד מהניסיונות שבהם התנסה אברהם מציין אתגר, והמוזיקה נותנת לכך ביטוי ומלווה את הדרמה המתפתחת בעוצמתה עד לסיום האדיר המבוצע על ידי מקהלה השרה בעברית המנון לאל המסתיים במילים: "והייתי להם לאלקים".
אברהם עבורי הוא דמות מוסרית אדירה, הוא הולך בצו האל אל הלא נודע ואנו אתו עוברים מדרמה לדרמה. אברהם נקרא עברי בזכות אמונתו הבלתי מתפשרת שאפשרה לו לעמוד על דעתו למרות שכל העולם עמד מהעבר השני, ומשכך הוא היה גם תמים באמונתו וגם מהפכן.

מי מגיע לקונצרטים שלך בישראל - בעיקר קהל דתי, מסורתי, או דווקא חילוני?

היצירות שלי בארץ מבוצעות על ידי תזמורות פילהרמוניות וקאמריות, לכן טבעי שמאזינים לקונצרט הם מנויים. הקהל שלי בארץ ובעולם מייצג את כל צבעי הקשת, ועל כך שמחתי. 

האם הקהל שומע את המסרים התנ"כיים או מתמקד דווקא במוזיקה עצמה?

הקהל נוהג לבוא לקונצרטים ולכן יש להניח, שהוא בא לשמוע מוזיקה קלאסית חדשה. הקשר מלכתחילה יותר חזק למוזיקה מאשר לטקסטים אך הרבה הופעות הוכיחו, גם בארץ וגם בחו"ל, שהמוזיקה והעובדה שהביצוע בכל ארץ מבוצע בשפת המקומית, תורמת לכך שהמאזינים מבינים את הטקסט וזה מעורר בהם מחשבות, התרגשות ותחושה של שותפות באירועים התנ"כיים, בין שהם דתיים או לא. תחושה זו משותפת ליהודים, נוצרים, מוסלמים ואפילו בודהיסטים מדרום קוריאה.

תפילת "אל מלא רחמים" בעיבוד שלך מבוצעת כיום ברחבי העולם. איך ניגשת להלחנת תפילה כל-כך טעונה רגשית ונשמתית?

בשנת 2016 בוצעו בקייב שבאוקראינה, לציון 75 שנים לטבח בבאבי-יאר, היצירות שלי "אברהם" ו"קין והבל". בעקבות קונצרט זה, הצלם של האירוע סרגיי קרוצנקו צילם וביים יחד עם המפיק נחום סלוצקר סרט, המעלה שאלות על מקומם של הטוב והרע בעולם, אותן מעלה השחקן הישראלי אלכס אנסקי.

את הסרט החליט המפיק לסיים בתפילת "אל מלא רחמים". לשם כך עיבדתי יחד עם קרוצנקו וסלוצקר את התפילה והיא משתלבת בסיום הסרט כאפילוג בו זכיתי להיות המבצע. הסרט השתתף בעשרות  סרטים רבים ואף זכה בפרסים.

איך אתה רואה את תפקידו של מלחין יהודי בדור הזה?

לדעתי בכל דור יש חשיבות למביא המסר, וליוזמות החדשות שהוא יוצר. אירועים תנ"כיים שולבו ביצירות רבות שכתבו הנדל, היידן ועוד. כיהודי יש לי את הזכות להביא לא רק את הסיפור המקראי אלא גם את פסוקי התורה עצמם וגם רעיונות מדרשיים מבית הכנסת ובית המדרש לאולמות הקונצרטים.

האם זו שליחות בעיניך? ואיזו עצה היית נותן ליוצר צעיר שרוצה לשלב בין אמונה, תורה ואמנות?

המוזיקה עבורי היא שליחות. בדרכו של כל יוצר ישנן הזדמנויות רבות, וצריך את האומץ לממש אותן. במקרה שלי מדובר במורה שלי נחום סלוצקר שלימד אותי ואת ילדיי כינור. אין ספק שפגישה זו הייתה גורלית, מהר מאוד הפכנו לחברים וגילינו למרות שאני דתי והוא חילוני שיש לנו הרבה מן המשותף. שיתוף הפעולה בינינו היה הדדי מהרגע הראשון: לקחנו את הרעיונות המוזיקליים שהלחנתי באגם ציריך, כאשר כתבתי את עבודת הדוקטור שלי. נחום הוסיף לי את ממד התיאוריה ואני הוספתי לו את ממד התורני, וההשקעה ההדדית של שנינו הובילה לחברות ויצירה יוצאת דופן, וכך אנו יוצרים כבר מעל 33 שנים. הידידות בינינו קבלה תפנית עצומה כאשר נחום הפך להיות המפיק של יצירותיי. הצלחנו לגבש צוות בינלאומי ונחום דואג לקשרים המקצועיים והבינלאומיים.