שולחן השבת: שירה, שמחה וקדושה: כך תהפכו את סעודת השבת למפגש של נשמה

בכל בית יהודי, עם רדת החשכה ביום שישי, מתרחשת אותה מהפכה רכה וקדושה. המטבח מתמלא בניחוחות תבשילי השבת, המיחם על מצב שבת, בגדי החול מוחלפים בחולצות לבנות ושמלות חגיגיות, והנרות ממתינים להדלקה רגע לפני שהעולם עוצר את מרוצו.

אז מגיע הרגע. האבא שב הביתה מתפילת ערבית של שבת, פותח את הדלת וילדיו מקבלים את פניו בקול רם: אבא, שבת שלום. החיבוק, החיוך, הברכה, הם הפתיח לשולחן מלכים שלא דומה לשום סעודה אחרת בשבוע.

לאחר הקידוש, הנטילה והסעודה המהודרת מגיעים לרגע השיא: שירי השבת. אלו שלא רק מנעימים את הלב אלא גם פותחים שערי שמיים.

אך האם עצרנו לחשוב, למה בעצם שרים בשבת? מהם שורשי המסורת הזו, ומה באמת קורה בנפש היהודית בעת שהיא מתמלאת ניגון?

הנה לפניכם שישה טעמים נעלים מפיהם של שישה צדיקים וגדולי עולם שמאירים את סוד השירה סביב שולחן השבת.

1. רבי שמעון בר יוחאי זיע״א: השירה מלווה את המלכה

בספר הזוהר הקדוש (רעיא מהימנא, פרשת עקב) כותב רשב״י: "צריך לתערא שירה וחדוה ופתורא לגבה". כלומר, יש לעורר שמחה ושירה בעת סעודת השבת לכבוד המלכה הקדושה. לא רק טקס אלא חוויה של עלייה רוחנית.

2. רבי אלעזר בן הורקנוס זיע״א: השירה ככפרה

במדרש פרקי דרבי אליעזר מתואר כיצד האדם הראשון עצמו לימד שדווקא השירה והזמרה לקב״ה בצירוף חרטה מצילות את האדם מדינה של גיהינום. הפסוק "טוב להודות לה'" (תהלים צ"ב) מקבל פתאום משמעות נצחית.

3. הרד"ק: הנשמה פנויה, השירה זכה

בפירושו המעמיק לתהילים כותב רבי דוד קמחי כי ביום השבת, משמתרוקן האדם מטרדות ימי החול, הוא שב להתחבר לנשמתו. ומאחר שהנפש פנויה היא יכולה לבטא שירה אמיתית. "להגיד בבוקר חסדך" - לא מתוך לחץ אלא מתוך מנוחה.

4. רבי נחמן מברסלב זיע״א: תיקון הדיבור

בספר ליקוטי מוהר"ן מסביר רבי נחמן כי ימי החול פוגמים בפה, בדיבור. אבל השבת, בה "המלכות" (המסמלת את הפה לפי הזוהר) עולה מעלה, מתקנת את הדיבור היהודי. ומכאן מתאפשרת שירה טהורה שאי אפשר לה בשום יום אחר.

5. רבי יהודה החסיד זיע״א: מצוות השירה עצמה

בספר חסידים (סימן רע״א) כותב המחבר כי עצם השירה בשבת היא מצווה. "שישב וירנן בשבתות בשבחים..." ומבסס זאת על הפסוק בתהילים: "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון".

6. הבן איש חי זיע״א: פיוט השבת שנולד מתוך ריקוד

השיר "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי", שנשמע כיום כמעט בכל שולחן שבת מזרחי, נכתב על ידי הבן איש חי, חכם יוסף חיים מבבל, כשהיה בן 36 בלבד בעת שעלה לציון רשב"י במירון בשנת תרכ"ט. לפי עדויות מאות עדים, חיבר את הפיוט ורקד בו בשמחה עצומה. וכך נולד אחד הפיוטים המרכזיים בשירת השבת של יהדות ספרד ועדות המזרח.

שולחן השבת כבית מדרש קטן

יותר מכל, השירה בשבת היא מעשה חינוכי ונשמתי. כאשר ילדים שרים יחד עם ההורים, הם סופגים תוכן, קדושה ומסורת לא דרך שיחה פורמלית אלא בשירה שמחלחלת פנימה.

בכך, כפי שכותב דוד המלך: "הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד": השולחן הופך לסמל של אחדות, שמחה וקדושה משפחתית.

טיפ קטן לסעודה גדולה

המלצה חמה: הכינו מראש ספרי זמירות זהים לכל המסובים כדי שגם הצעירים ירגישו חלק, וגם המבוגרים יובילו בניגון אחיד. כך תבנו מסורת שירה משפחתית שתשאיר חותם לשנים רבות.

לסיום

בקליפ מיוחד שהופק לאחרונה על ידי הזמר והפייטן עומר ביטון "סביב שולחן השבת", נראית בדיוק אותה תמונה. משפחות, ילדים, נרות, שירה ותחושת מלאות פנימית שאי אפשר להסביר. רק לשיר.