כשהרופא ביקש לשמור על הבריאות והבן איש חי הפך זאת לתיקון עולמות

באחד הימים, כאשר מצבו הבריאותי של חכם יוסף חיים זיע״א (בעל ה"בן איש חי") עורר דאגה, ביקר אצלו הרופא, בנוכחות בנו חכם יעקב חיים זיע״א. הרופא הפציר בו כי עליו להתחיל להתהלך לצורך שמירת בריאותו. החכם, שכל עולמו היה לימוד תורה, לא שש להפסיק את לימודו, אך לבסוף שוכנע לצאת - בתנאי שספר לימוד יהיה בידו גם בדרך.

כשקם ממקומו, ספר בידו, נשא תפילה קצרה:
"לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הריני בא לעשות את רצון בוראי, לקיים מצוות שמירת הגוף ושמירת הנפש… וִיהִי נֹעַם ה' אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ".

כדי שלא תהיה אפילו דקה של ביטול תורה, ערך לעצמו סדר של פסוקי תהילים ותפילת אנא בכח, שייאמרו תוך כדי הליכה. לדבריו - יש בכך שמירה והגנה, וגם תיקון לניצוצות הקדושה שביסודות הטבע.

תהילים פרק קי״א

הַלְלוּ־יָהּ. אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל־לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.
גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהוָה, דְּרוּשִׁים לְכָל־חֶפְצֵיהֶם.
הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה.
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ.
כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם.
מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כָּל־פִּקּוּדָיו.
סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר.
פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

תהילים פרק כ״ט

מִזְמוֹר לְדָוִד. הָבוּ לַיהוָה בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַיהוָה כָּבוֹד וָעֹז.
הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.
קוֹל יְהוָה עַל־הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים; יְהוָה עַל־מַיִם רַבִּים.
קוֹל יְהוָה בַּכֹּחַ, קוֹל יְהוָה בֶּהָדָר.
קוֹל יְהוָה שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְהוָה אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל לְבָנוֹן, וְשִׂרְיֹון כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִים.
קוֹל יְהוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ.
קוֹל יְהוָה יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְהוָה מִדְבַּר קָדֵשׁ.
קוֹל יְהוָה יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת, וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת; וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד.
יְהוָה לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְהוָה מֶלֶךְ לְעוֹלָם.
יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם.

תהילים פרק קמ״ח

הַלְלוּ־יָהּ. הַלְלוּ אֶת־יְהוָה מִן־הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים.
הַלְלוּהוּ כָּל־מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל־צְבָאָיו.
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל־כּוֹכְבֵי אוֹר.
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם.
יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהוָה, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ.
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר.
הַלְלוּ אֶת־יְהוָה מִן־הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל־תְּהֹמוֹת.
אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשֵׂה דְבָרוֹ.
הֶהָרִים וְכָל־גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל־אֲרָזִים.
הַחַיָּה וְכָל־בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף.
מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל־לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל־שֹׁפְטֵי אָרֶץ.
בַּחוּרִים וְגַם־בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם־נְעָרִים.
יְהַלְלוּ אֶת־שֵׁם יְהוָה, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ; הוֹדוֹ עַל־אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.
וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו; לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּ־יָהּ.

תפילת אנא בכח

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ, תַּתִּיר צְרוּרָה.
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא.
נָא גִבּוֹר, יְחַדֵּךְ כְּבָבַת שָׁמְרֵם.
בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גְּמָלֵם.
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ.
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ.
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת.
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

כך הפך רגע של הנחיה רפואית פשוטה, להליכה קצרה, למעמד של קדושה, שמירה ותיקון. עם ספר ביד, פרקי תהילים על השפתיים, ותפילת אנא בכח בלב, הצליח חכם יוסף חיים זיע״א ללכת בדרך ולשמור על חיבור רצוף לתורה ולבורא העולם.