יהדות
הרב אריה לוין על נאום הפרידה המפתיע של משה רבנו, ולמה זה עדיין נוגע לכל אחד מאיתנו
במקום דברי פרידה מרגשים, משה רבנו בחר לדבר על עבודה זרה. מה גרם לו לכך? סיפור עמוק ומטלטל על הכרת הטוב והקשר הישיר לאמונה
הוספת תגובה
אא
הרב אריה לוין. (צילום: השימוש בסרטון נעשה על פי סעיף 27א בכפוף לחוק זכות היוצרים. בעל זכות היוצרים זכאי לבקש את הסרת הסרטון מ- [email protected])
בפרשת ואתחנן אנו שומעים את אחד הרגעים האנושיים ביותר בחומש דברים. משה רבנו מתחנן להיכנס לארץ ישראל. חז"ל מגלים ש"ואתחנן" בגימטריה 515, כמניין התפילות שהתפלל. תפילה נוספת, אומרים המפרשים, והיה הקב"ה נענה לבקשתו. אך דווקא לאחר סירוב הבקשה, כשהוא יודע שימיו קצובים, משה בוחר כיצד להיפרד מהעם אותו הנהיג ארבעים שנה.
ומה הוא בוחר לומר?
לא דברי נחמה, לא הלכות יישוב הארץ, לא חיזוק באמונה או אזהרות ביטחוניות. אלא פסוקים ארוכים ומפורטים על עבודה זרה. "פן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים... ונידחת והשתחוית להם". מדוע זהו המסר האחרון שהוא בוחר להותיר אחריו?
"נאום פרידה, הלכות עבודה זרה?"
הייתה עיירה ובה רב מסור וותיק. באחד הימים קיבל הזמנה קהילתית לעבור לעיר גדולה יותר, עם תנאים טובים. הוא שיתף את ראשי הקהילה והם אישרו לו לעזוב. אף אחד לא מחה, לא ביקש שיישאר, לא קם קול זעקה. בלב כבד, ביקש הרב לערוך מסיבת פרידה.
במהלך האירוע קם הרב לשאת דברים ופתח בשיעור הלכתי ארוך על עבודה זרה. הלכות מתוך יורה דעה, סימנים קנז קנח. מה אסור, מה נחשב לשם עבודה זרה, דינים ומנהגים. הקהל השתומם. זה הנאום המסכם של רבם האהוב?
ואז, בתום הדברים, אמר להם הרב: תשאלו ודאי למה זה מה שבחרתי לומר. ובכן, זה היה גם נאום הפרידה של משה רבנו. וגם הוא דיבר דווקא על עבודה זרה. מדוע? כי חז"ל לימדו אותנו עיקרון נוקב: כל הכופר בטובתו של חברו סופו לכפור בעיקר.
אם אדם לא יודע להכיר טובה, אם אין בו נאמנות בסיסית כלפי הטוב שנעשה לו, הסכנה האמיתית היא לא רק מוסרית. היא אמונית. זו מדרון חלקלק שמסתיים חלילה בכפירה באלוקיו.
הכרת הטוב היא יסוד האמונה
משה רבנו הרגיש את האדישות של העם. הוא נפרד מהם ולא נרשמה מחאה. לא עצרת תמיכה. לא תפילה לשלומו. אף אחד לא עמד מולו ואמר אל תעזוב. והוא הבין שאם זה היחס לתורה, לרב, למי שהנהיגם במדבר, זו קרקע פוריה לריחוק רוחני. והצעד הבא עלול להיות עבודה זרה.
לכן קבע: לפני שאני נפרד, אני חייב לעורר אתכם בדיוק בנקודה הזו. תדעו להכיר טובה. תיזהרו מכפיות טובה. תזכרו שהאדישות היא לא רק בעיה רגשית, היא סכנה לאמונה.
והמסקנה מתחילה בבית
המסר של הרב לוין רלוונטי לא פחות כיום. אנחנו מרבים לדבר על הכרת הטוב, אך לעיתים מדלגים על מי שהכי קרובים אלינו.
הכרת הטוב, הוא מדגיש, לא מתחילה עם חבר מהעבודה או עם שכן שנתן טרמפ. היא מתחילה בבית. מול בן או בת הזוג, מול הילדים, ההורים, החמות, הגיסים. רק מי שמכיר טובה למעגל הפנימי הקרוב יוכל לראות גם את הטוב של הקב"ה.
שבת פרשת ואתחנן קוראת לנו לעצור ולהפנים. אדם שמכיר טובה לעולם לא ייפול למקום של כפירה. ואדרבה, יתחזק באמונה.
שבת שלום ומבורכת.
להמשך קריאה
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי
