הרב אהרן בוטבול: "בי' באב נמנעים מבשר, יין וברכת שהחיינו"

בסרטון שפרסם הרב אהרן בוטבול, הוא עמד על משמעותו ההיסטורית וההלכתית של יום י’ במנחם אב - היום שלאחר תשעה באב - והסביר מדוע נוהגים להמשיך בו חלק ממנהגי האבלות.

הרב הזכיר את דברי רבי יוחנן במסכת תענית: "אם הייתי בזמן חורבן בית ראשון, הייתי קובע את יום התענית ליום עשירי באב", שכן השריפה החלה בתשעה באב לקראת הערב ונמשכה כל היום למחרת. "עיקר שריפת בית המקדש הייתה ביום עשירי באב", אמר, אך הנביאים קבעו את יום האבלות בתשעה באב.

בשל כך, הסביר הרב, ישנן הלכות שנמשכות גם בעשירי באב: "עניין של אכילת בשר ושתיית יין, ועניין של ברכת שהחיינו - וראוי להחמיר שלא לשמוע כלי שיר ומוזיקה כל היום כולו".

לדבריו, מנהג הספרדים הוא להימנע מאכילת בשר, עוף ותבשילים בשריים, וכן משתיית יין, עד מוצאי עשירי באב. כמו כן, אין לברך "שהחיינו" ביום זה, ומי שיכול להחמיר שלא לשמוע מוזיקה - "תבוא עליו ברכה", ולפחות עד חצות היום.

עם זאת, ציין הרב כי לשיטת הספרדים, שאר האבלויות פוקעות מיד בצאת הצום: "רחיצה, קיבוס, לבישת בגדים חדשים, תספורת ותגלחת - הכל מותר מיד". אצל האשכנזים, נהוג להחמיר בעניין רחיצה וקיבוס עד חצות היום של עשירי באב.

הרב בוטבול הרחיב גם על מנהגי זכר לחורבן הנוהגים כל השנה: השארת אמה על אמה בלתי צבועה בבית חדש כאשר בעל הבית הוא הצובע, השארת מקום פנוי בשולחן הסעודה, ואי־לבישת כל התכשיטים בבת אחת. בנוסף, המליץ להימנע מערבי מוזיקה חיים שאינם סעודת מצווה, אף שמוזיקה מוקלטת קלה יותר להיתר.

את דבריו סיים בברכה: "בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יהפוך את אבלנו לששון ולשמחה. נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם".