
תשעה באב

חז"ל מלמדים אותנו שבבית המקדש התרחשו עשרה ניסים קבועים, יום אחר יום, במשך מאות שנים. ובכל זאת, הכוהנים והמשרתים לא הסתפקו בכך - הם פעלו בדרכי הטבע, כדי שלא לנסות את ה'.
כך למשל, אף שירדה אש מן השמים על המזבח, הכוהנים היו מבעירים בעצמם את אש המערכה מדי יום. הרמב"ם כותב: "אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט" (מצוה כט).
בעל ספר החינוך מוסיף שמנהג זה הוא ביטוי לכך שהקב"ה מסתיר את ניסיו בתוך לבוש טבעי - אפילו בקריעת ים סוף, כתוב שה' הוליך את הים ברוח קדים כל הלילה, כדי להראות שהנס משתלב כביכול במערכות הטבע.
במשנה במסכת אבות (ה', ה') מנו חז"ל עשרה ניסים שהתרחשו בבית המקדש דרך קבע:
לא הפילה אישה מריח בשר הקודש - למרות שריח הקורבנות הגיע למרחקים, הוא לא גרם לעולם להפלה.
לא הסריח בשר הקודש - גם אחרי יומיים או שלושה, בשר הקורבנות נשאר טרי.
לא נראה זבוב בבית המטבחיים - למרות הדם והבשר, המקום היה נקי לחלוטין.
לא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים - הכהן הגדול היה נשאר בטהרה מוחלטת ביום הקדוש ביותר.
לא כיבו הגשמים את אש המערכה - אפילו באמצע החורף, אש המזבח בערה ברציפות.
לא ניצחה הרוח את עמוד העשן - עשן הקורבנות עלה ישר למעלה, ללא התפזרות.
לא נמצא פסול בעומר ושתי הלחם - אף פעם לא נכנס בהם שרץ טמא, גם לא בזמן מלחמות.
עומדים צפופים ומשתחווים רווחים - בעת ההשתחווה, נפתח רווח של ארבע אמות בין כל מתפלל לחברו.
לא הזיק נחש ועקרב בירושלים - בתקופת המקדש לא היו פגיעות ארס בעיר הקודש.
לא אמר אדם לחברו: "צר לי המקום שאלין בו" - גם בעומס עליות הרגל, כולם מצאו לינה בשפע.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו