חשבת שהקללות בתורה הן לעוברי עבירה? הרב שלום ארוש הופך את התמונה

אדם שומר תורה ומצוות, מקפיד על כל פרט, משתדל בכל כוחו ללכת בדרכי ה', מתפלל, לומד, צם בימים הנדרשים, שומר שבתות ומועדים - ובכל זאת, הוא עלול לגלות שמהשמיים אין לו נחת. מדוע?

הרב שלום ארוש, אחד מגדולי מחזירי התשובה בדורנו, העלה השבוע שאלה חריפה, שמטלטלת כל יהודי שומר מצוות: "איך ייתכן שאדם שמקיים את כל מה שכתוב - עדיין זוכה לדין קשה? הרי הוא לא עבר עבירה, הוא קיים הכול. אז מה חסר?"

והתשובה, לדבריו, פשוטה - אך מהדהדת בעוצמה: חסרה השמחה.

"מצווה בלי שמחה - זה זלזול במצווה"

לדברי הרב, יהודי שלא מקיים את המצוות בשמחה פנימית, בחדווה אמיתית, כאדם שמבין את גודל הזכות - כאילו זלזל במצווה. "אדם כזה לא נשבר מהעוצמה של המצווה, לא מתרגש, לא מרגיש שקיבל מתנה עצומה מהקדוש ברוך הוא. זה סימן שהוא לא הפנים את הערך הרוחני של עבודת ה'."

במילים אחרות, גם אם אדם מתנהל כראוי - אם ליבו קר, אם קיומה של התורה נתפס בעיניו כעול ולא כהתעלות, הרי שהוא מחמיץ את העיקר. זו עבודת ה' טכנית, לא פנימית.

השמחה - תנאי מהותי בעבודת ה'

"שמחה בעבודת ה'," מדגיש הרב ארוש, "איננה קישוט. זו לא תוספת. זו דרישה בסיסית." בעיניו, מדובר על יסוד הכרחי, שבלעדיו כל המערכת הרוחנית עלולה לקרוס. "כשאדם מתייחס לתורה כאל דבר שולי, כאל הרגל - הוא מאבד את החיבור האמיתי. הוא אולי שומר - אבל לא חי את זה."

הרב ממשיך ומחדד: "תורה בלי שמחה היא כמו גוף בלי נשמה. יהודי צריך לרקוד עם המצוות, לא לסחוב אותן. להרגיש שזכה, לא שנכפה עליו. זה ההבדל בין עבדות לבין עבודת ה'."

אפילו כשקשה - נדרשת שמחה

המסר לא נועד רק לזמנים של שגשוג רוחני. גם כאשר אדם עובר תקופה קשה, כשנראה שהחיים לוחצים, כשהנפש טרודה - הוא נדרש לשמוח בעבודת ה'. דווקא אז, אומר הרב, נבחן האמון הפנימי בקדוש ברוך הוא.

"גם אם נראה לך שיש לך את הסיבה הכי מוצדקת להיות עצוב - אתה חייב לשמוח. השמחה לא תלויה בנסיבות. היא ביטוי של אמונה."

סיכום: עבודת ה' עם לב - ועם חיוך

במסר חד ובלתי מתפשר, מזכיר הרב ארוש שהשאלה המרכזית של האדם מול קונו איננה רק מה הוא עושה - אלא איך הוא עושה. השמחה היא סימן שהוא חי את התורה, לא רק מקיים אותה.

כי בעולם שבו הקב"ה נתן לנו את המתנה הגדולה ביותר - חיים של מצוות, תורה ואמונה - חובת ההכרת הטוב היא לשמוח בכל רגע מהזכות הזאת. וכל השאר - נבנה על זה.