
נפלאות הבריאה

לא רחוק מהקצה הדרומי של הארכיפלג האינדונזי, שוכן פארק לאומי עוצר נשימה - שמו קומודו, והוא נראה כאילו נלקח היישר מהיום החמישי למעשה בראשית. שרשרת איים טרופיים, פסגות געשיות, מפרצים טורקיזיים, ובעיקר - אחת מהחיות הקדומות ביותר שעוד שורדות על פני האדמה: דרקון הקומודו.
הלטאות הענקיות, שיכולות להגיע לאורך של שלושה מטרים ולמשקל של מעל 70 ק"ג, מתנהלות באיטיות מלאת כוח, כמו שומרים על סוד קדום. בשונה מהעולם המערבי, שרואה בהן שארית פרהיסטורית, בעין תורנית אפשר לראות בהן חלק ממה שהגמרא מכנה: “מה רבו מעשיך ה' - כולם בחכמה עשית” (תהילים קד). לא במקרה שמה של הבריה הזו הוא "דרקון" - כי גם את הפחד והעוצמה שהטבע מחולל באדם, נדרש האדם לראות כחלק ממסכת לימודו על הבורא.
הפארק הלאומי קומודו כולל כשלושים איים, שהמרכזיים בהם הם קומודו, רינצ'ה ופאדאר. הצמחייה סבוכה, החופים זהובים והמים צלולים באופן שקשה לתאר במילים. הטבע אינו רק רקע - הוא משתלט, מציף, מזכיר. אין כאן "שליטה אנושית" - אלא קבלת תנאי הבריאה.
וכאן מתחדדת נקודה עמוקה: העולם המודרני, התרבותי, המחושב - רגיל לחפש שליטה, ניהול, שליטה בטבע.אולם הקב"ה קרא לאדם "לעבדה ולשמרה" - לא לכבוש את הבריאה אלא לחיות בתוכה באחריות. בכניסה לאזור הקומודו, מתבקש כל תייר לנהוג זהירות, להימנע מהאכלת חיות, לא לשהות לבד - תזכורת לכך שהאדם הוא אורח, לא בעלים.
עם התחממות כדור הארץ והרס מערכות אקולוגיות, אזורים כמו קומודו מציפים שאלות מוסריות - שגם יהדות צריכה להשיב עליהן. הרמב"ם מדגיש ב"הלכות דעות" (פרק ג) את חשיבות הבריאות והאיזון, ואילו חז"ל מלמדים ש"אין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים" - כלומר: שמירה על איזון טבעי היא לא רק צורך סביבתי, אלא אחריות רוחנית.
לטאה אחת ענקית, שונית אלמוגים צבעונית, הר געש רדום - כל אלה אינם רק פלאים לצילום, אלא עדות חיה לבריאה מדויקת, מורכבת, מחושבת. תייר שומר תורה ומצוות, שמתבונן בנוף הזה, יכול להרגיש את משמעות הפסוק “מה גדלו מעשיך ה', מאוד עמקו מחשבותיך” - ולהבין שהטבע, גם כשנראה פראי, אינו מקרי.
המסע לקומודו הוא חוויה של התפעלות. אבל למי שמבקש לראות מעבר, זו גם הזדמנות להתחדשות אמונית: לראות, להתפעל, ולהתחייב מחדש לתפקיד האדם כשומר הבריאה.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו