סגולה לביטול גזֵרות: למה גדולי ישראל לא פספסו את היום הזה?

השם "יום כיפור קטן" מדגיש את מטרת היום - תיקון והתחדשות. החפץ חיים זצ"ל הסביר זאת במשל מפורסם: כמו אדם שאין לו די כסף להגיע ברכבת אל תחנת היעד - "יום כיפור" - ולכן הוא נוסע תחנה-תחנה. כך גם אנו, בעלי מדרגה פשוטה, זקוקים לתחנות חודשיות של התבוננות כדי להגיע מוכנים ליום הדין.

סדר התפילה והמעמד

הסדר כולל סליחות, פיוטים, י"ג מידות של רחמים, ווידוי גדול - בדומה לסליחות של יום כיפור ממש. יחיד שאומר זאת בביתו פטור מאמירת י"ג מידות, אך יכול לומר את שאר הסדר, כולל פרקי תהילים ופיוטים מרגשים כגון "עננו", "רחמנא אידכר לן" ו"משאת כפיי".

במניין שבו עשרה מתענים, קוראים בתורה "ויחל", ומפטירים "דרשו ה' בהימצאו". מי שלא צם - נהגו לומר סליחות בלבד, ויש הנוהגים להתענות עד חצות היום בלבד.

מתי לא נוהגים את המנהג?

כפי שמובא במסורת הדורות, סדר יום כיפור קטן נערך ב־8 ערבי ראש חודש בלבד. אין אומרים אותו בערב ראש חודש תשרי (ערב ראש השנה), טבת (חנוכה), אייר (בחודש ניסן שאין מתענים בו) וחשוון - וסימנם: "ד' מלבד ח.ט.א.ת - הכפורים".

סגולה לביטול גזרות

ב"ספר אשכבתיה דרבי" מובא מעשה ביהודי ששלושה מאחיו נפטרו בצעירותם, וביקש עצה וברכה מהסטייפלר זצ"ל. תשובת הצדיק הייתה: "הקפד לומר תפילת יום כיפור קטן - היא סגולה לביטול גזֵרות, כך נהגו בישיבות מדורי דורות". דבריו עולים בקנה אחד עם המנהג שהתקבל בישיבות לייחד את ערב ראש חודש ליום של תשובה, התבוננות ובקשה לרחמים.

ב"כף החיים" נאמר שיום כיפור קטן נועד בעיקרו ל"המון העם", אך לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם - עצם עיסוקם בתורה, עם תשובה בלב, נחשב ככפרה מספקת. ועדיין, גם בימינו - ציבור יראי ה' מכל החוגים, ליטאים וחסידים, מקיימים את המנהג ברגש ובכוונה עמוקה.