במלאת שנה לפטירתו: סרט חדש חושף את מסע חייו של הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל

בגיל שבו רוב הילדים ממתינים לחיבוק של ערב בבית, נפרד הילד יהודה דרעי מהחמימות של בת ים, ועלה לירושלים - פנימיית פורת יוסף, תנאים בסיסיים, קושי כלכלי, ושאיפה אחת בלב: ללמוד תורה. הוא דבק ברבותיו - והם, שראו בו נשמה גדולה, השיבו לו באהבה, חיזוק, ועיצוב אישיות.

לא כדרך שגרה - אלא כשליחות. שמו נישא אז בין פיות גדולי עולם: הרה"ג בן ציון אבא שאול, הרה"ג יהודה צדקה, הרה"ג יהודה עדס, מרן הרב עובדיה יוסף והגאון ברוך מרדכי אזרחי - לא ראו בו תלמיד בלבד, אלא בניין שלם של תורה וחזון.

מלב רמות - ללב הנגב

כרב שכונת רמות בירושלים נודע כפועל ללא ליאות: מבתי כנסת לבתי משפחות, מהלכה למעשה - הכל באהבה, ברוך ובגובה העיניים. אולם נקודת המפנה הגיעה כשמרן הרב עובדיה זצ"ל קרא לו בדרכו הישירה: "באר שבע קוראת לך".

בלי שאלות, בלי היסוס - עלה עם משפחתו למדבר הרוחני. לא מתוך חובה, אלא מתוך אמונה עמוקה - שכאשר התורה היא המרכז, כל קושי נמס.

רב עיר וראב"ד - ועמוד של הלכה

בבאר שבע הפך את המוסד הרבני למוקד אמון אזרחי נדיר:
- הכשרות שודרגה עד אחרון הפרטים
- המקוואות נבנו מחדש, ברמה הגבוהה בארץ
- השבת חזרה להיות מרכז השיח
- נושאים כצניעות, טהרה וקדושת המשפחה שבו להיות מושגי יסוד בציבור הרחב

בצד זאת, כראש אבות בתי הדין עסק בתיקים ההלכתיים הרגישים ביותר - גיטין, עגונות, ממונות, קידושין ויוחסין - ושם, בתוך ההלכה, גילה את ייחודו: כוח דהיתרא לצד נאמנות מוחלטת לפסק. הוא לא רק ידע, הוא הבין. גם את הסוגיה - וגם את האדם שמולה.

לא רק דיין - גם סופר תורני

בשקט, בשעות הלילה, מתוך התמדה חסרת תקדים, חיבר למעלה מ־36 ספרים תורניים - בעיון, בבקיאות, בבהירות. יצירותיו נלמדות בידי דיינים, רבנים ופוסקי הלכה. לא כרשימות - אלא כספרי יסוד. לא כהישג אישי - אלא כנכס ציבורי.

אהוב בכל החוגים, נוגע בכל לב

לצד ההדר הרבני, היה אדם של לב. תלמידי חכמים, בעלי בתים, חוזרים בתשובה, חילונים, חסידים וליטאים - כולם מצאו בו דמות אבהית, שקטה, יציבה. רב - שלא מרים קול, אלא מרים אדם.

אחדות בלוויה - וירושה רוחנית

בהלווייתו ספדו לו ראשי ישיבות, אדמו"רים ואלפי אנשים מכל החוגים. היו שאמרו: "העיר נבנתה מחדש - אך יותר מכך: הוא בנה את הרוח שבה". אחרים הדגישו: "יותר מהיותו דיין ופוסק - הוא היה רועה נאמן של נשמות".

כך חי - וכך נזכור אותו.
לא כמי שכפה את דרכו, אלא כמי שהאיר אותה.
לא כמי שדרש שלמות, אלא כמי שדרש אמת.
והאמין - שכאשר מחזיקים חזק בתורה, כל הר - הופך לדרך.