אנחנו בימי רחמים גדולים של ה' יתברך - עלינו להתמקד רק בטוב

העם היהודי הוא העם הנבחר של הקדוש ברוך הוא לתיקון עולמו. הצורך בתיקון החל בהחלטת אדם הראשון, שממנו יצאו כל אנשי העולם, לטעום מעץ הדעת.

הרמח"ל בספרו המופלא דרך ה' כותב, וזה נכתב בספרים רבים נוספים: אילו אדם הראשון היה עומד בניסיון הזה, שניתן להעמיק לפני ולפנים כמה זה היה ניסיון עמוק ומשמעותי, העולם היה מגיע לתיקון.

משאדם חטא, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא ירד ברמתו בצורה משמעותית, וכל פעולתנו היא לנסות ולשוב לשם, עקב בצד גודל. כלשון קודשו של המהר"ל מפראג: "אדם בא מן ה' יתברך ואליו הוא שב".

החזרה המוחלטת לידי ה' יתברך תהיה בשעת תיקונו המושלם של העולם, קרי הגאולה השלמה. בדרך אל הגאולה ישנן דעות רבות על מה העם היהודי יעבור: האם המחירים יהיו קשים, כתיאור הדברים "חבלי משיח" שרק מי שיצליח לאחוז בחבל ינצל, או ש"כימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות", שהחסדים יהיו גדולים יותר מאשר ביציאת מצרים.

כל יום הוא יום מכריע לאדם, לעם ולאנושות כולה, ובכל זאת: אנחנו בימים מכריעים לגורל העם היהודי, ועלינו מוטלת החובה הקדושה להטות את הכף לזכות. כל מעשה הכי קטן שלנו מטה את גזר הדין בבית דין של מעלה לטוב: כל ברכה בכוונה שלנו יכולה למנוע נפילת טיל בליסטי על מקום הומה אדם; כל הנחת תפילין של יהודי יכולה להוביל את הטיל הישראלי בדיוק אל מקום ייעודו; כל הדלקת נרות של אישה יהודייה יכולה להשפיע על שועי עולם כיצד להגיב למתרחש.

אני אנסה להציע פירוש, בניסיון להמשיך את הטיית הכף לזכות: כידוע, כל דברי התורה הם דבר ה' אחד, כנאמר על מחלוקת בית הלל ובית שמאי "אלו ואלו דברי א-לוקים חיים", כך שאנחנו צריכים להחזיק את שני הצדדים - גם את הדעה ש"חבלי משיח" הינם קשים, וגם "כימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות".

ניתן להסביר שחבלי המשיח זה מה שחווינו במאה השנים שחלפו. בראש ובראשונה - השואה האיומה; אך לחלוטין ניתן להכליל בתוך הדבר הזה גם את טבח שמחת תורה ה'תשפ"ד, שזעזע כל יהודי ברחבי העולם.

אבל ייתכן שבחודשים האחרונים, ולמעשה מחיסול מזכ"ל חזבאללה ימ"ש (לא ראוי שייכתב שמו בדברי תורה), וביתר שאת - בשרשרת הניסים הבלתי נפסקת בעשרת הימים האחרונים, שאנחנו כבר בימים של "אראנו נפלאות".

איך ניתן להסביר את זה שארצות הברית הגדולה בוחרת אדם שלא קשור להנהגה הפוליטית הממוסדת בשום צד ואופן להיות מנהיגה? איך ניתן להסביר שאותו אדם מאשר למדינת ישראל להיכנס למלחמה בידיעה שהיא עלולה לסבך אותו - פוליטית, מדינית, כלכלית וצבאית? איך ניתן להסביר שצבא ההגנה לישראל מצליח מעל ומעבר לכל הציפיות? איך ניתן להסביר שארץ חשובה כ"כ בהיסטוריה האנושית תיפול כמגדל קלפים תוך רגעים בודדים? איך ניתן להסביר שצבא שהובס ע"י ארגון חלש וקטן ממנו בכל דבר ועניין, מכה שוק על ירך צבא מתוכנן ובעל יכולות עולמיות?

אין דרך להסביר זאת מלבד להצביע לשמיים, ליושב במרומים, ולומר: "זה א-לי ואנוהו". כפי ששפחה על הים, בקריעת ים סוף, ראתה - אנחנו רואים.

אנחנו בימי חסדים גדולים ועצומים, בימי חיבור מוחלט למלך מלכי המלכים, ולכן אנחנו צריכים להתעסק רק בטוב, רק באחדות, רק בשמחה. לא נתווכח עם אנשים על "איך אתם לא רואים את ה' יתברך", אלא נכבד את דעתם - אך נידבק בדעתנו חזק-חזק שזוהי יד ה'; לא נחפש להבליט את מקטיני הניסים ו"מסבירי המציאות", אלא נקדיש את זמננו לעוד דף גמרא.

בואו נפעל שכל פעולתנו תהיה לטובה - בתורה, במצוות, בצדקה, בחסד, בתפילה ובמעשים טובים - וככה נוכל, אולי אולי, במהרה בימינו, לשמוע את המילים שעם שלם מצפה להן אלפי שנים: "ענוים! הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם".