מזלות וחודשים
לבני מזל תאומים לא פשוט לחיות עם עצמם. שינויים חדים במצבי רוח, מעברים בין ריכוז לפיזור, פיוז קצר ולעיתים גם ביקורת פנימית בלתי פוסקת – כל אלו יוצרים אתגר מתמשך בחיי היומיום. אבל מה קורה כשמבקשים לעלות מעל הטבע הזה? האם באמת אפשר להתגבר על "המזל" ולהפוך אותו למקפצה?
התשובה, כך מתברר, מגיעה דווקא ממקום לא צפוי: פרשת השבוע – פרשת בהעלותך.
בתחילת הפרשה, רש"י שואל שאלה תמימה למראה: למה נסמכה פרשת הדלקת המנורה לפרשת חנוכת המזבח? תשובתו נוגעת בנקודה עמוקה: אהרון הכהן ראה את נשיאי השבטים מקריבים קורבנות, וחש בצער – הוא עצמו לא נטל חלק. ברגע הזה, כשהלב מתכווץ מהחמצה, אומר לו הקב"ה: "שלך גדולה משלהם – שאתה מדליק ומטיב את הנרות".
דווקא התחושה של חסר – מה שנראה כמו פספוס – היא זו שמביאה את ההבטחה הגדולה. הרצון של אהרון, העובדה ש"נחלשה דעתו", היא זו שזיכתה אותו באור של המנורה. המסר: לא משנה מה הנטייה הטבעית – עם רצון ואמונה, אפשר להאיר.
עוד בהמשך הפרשה, מופיעה אחת הסצנות האנושיות ביותר בתורה: קבוצה של אנשים שלא יכלה להקריב את קרבן הפסח במועדו, ניגשת אל משה ומבקשת – "למה ניגרע?" הם לא התלוננו, לא דרשו, אלא ביקשו את האפשרות שלא לוותר.
והתוצאה? הקב"ה מצווה על קיומו של פסח שני – מועד חדש שנברא בזכות תחינה אחת כנה. עוד הוכחה לכך שכשלא נכנעים למה שנראה כנתון – אפשר לשנות מסלול, להמציא מחדש את האפשר.
גברים בני מזל תאומים, על פי ההגדרה האסטרולוגית, נוטים לעסוק בדקויות, לבחון את הפרטים הקטנים ולחפש את החסר. לפעמים הם מחפשים בן זוג ש"יתאים בול", אך בפועל מגלים שכל אחד זקוק להשלמה.
כשהם מוצאים בת זוג שצומחת איתם – לא רק ברמה האישית, אלא גם בשאיפות הרוחניות והנפשיות – נוצר חיבור שיכול להוביל אותם להתרוממות נפשית מעל הדפוסים הקבועים. לא דרך בריחה, אלא דרך תיקון והבנה.
בתורת ישראל, המשפט "אין מזל לישראל" מבטא עיקרון עמוק: המזל – קרי, תבנית גורלית טבעית – אינו כלוא בתוך עצמו. כשאדם מאמין, פועל, מבקש, נופל וקם – הוא משנה את גורלו. בדיוק כפי שעשו אהרון הכהן ואותם טמאים שניגשו למשה.
הלקח ברור: לא משנה מה מזלך – משנה איך אתה בוחר להגיב לו.
את כלה? זה קללל מזמינים עכשיו ערב הפרשת חלה קדוש או חוג בית >>> לחצו כאן!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו