בעוד עיני הציבור נשואות לסוגיות ביטחוניות וחברתיות בוערות, פורסמה היום (חמישי) תחזית כלכלית קודרת ומטרידה לעתיד הכלכלי של ישראל, במסגרת "הנומרטור" - התחזית התקציבית התלת-שנתית המעודכנת לשנים 2026-2028, שהונחה בפני ישיבת הממשלה. מאחורי סעיף טכני לכאורה, מסתתרת תמונה פסימית של האטה בצמיחה, גרעון גבוה ונטל ביטחוני וממשלתי כבד, שעלול להוביל לפגיעה נמשכת ברמת החיים של אזרחי ישראל.
המסמך, שהוכן על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר, כולל תחזיות לפיהן הצמיחה צפויה לרדת לרמה של 3.6% בלבד עד שנת 2028 - שיעור גבולי שמייצג סטגנציה כלכלית של ממש. נתון זה, בשילוב אינפלציה מתונה אך בלתי ודאית, וגירעון שצפוי להסתכם ב-2.8%-2.9% מהתוצר, מציירים מציאות כלכלית לחוצה שבה המדינה תתקשה להרחיב את השירותים החברתיים - גם ללא מלחמה נוספת או הסלמה ביטחונית.
בתוך כך, הממשלה תצביע היום על הפיכת הוראת השעה שהעלתה את שיעור דמי הביטוח הלאומי ב-1.6%, להוראה קבועה החל משנת 2027 - הלכה למעשה, העלאת מס. המהלך נתפס כאיתות ראשון מבין שורת צעדים כלכליים כואבים הצפויים בעתיד הקרוב.
מאחורי התחזית עומד "הנומרטור", כלי החישוב של משרד האוצר, האוסף את כל ההחלטות התקציביות ומחשב את השפעתן העתידית על ההוצאה וההכנסה הממשלתית. מדובר במערכת מתקדמת הכוללת פרמטרים של גידול אוכלוסייה, עליית גיל, הרחבת התחבורה והבריאות, לצד שינויים צפויים במדדים כלכליים עולמיים.
במשרד האוצר מזהירים כי הגירעון יישאר גבוה גם בשנים הקרובות - חריגה ברורה מתקרת החוק של 1.5%, מה שמשליך ישירות על גובה הריבית שיש לשלם על החוב הלאומי. כבר השנה, לפי התחזית, תשלם המדינה 1.1 מיליארד שקלים יותר על החוב, וזאת עוד בטרם נלקחה בחשבון לחימה נוספת.
תחזית ההוצאות כוללת זינוק של כ-10 מיליארד שקל לשנה מעל התחזיות הקודמות, זאת בשל גידול בתקציב הביטחון, סבסוד מילואים, טיפול בעורף, ויישום מסקנות ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון, שהמליצה על תוספת של עד 15 מיליארד שקלים לשנה בעשור הקרוב.
