אסור להזדהות: האדם הוא לא הטעות

הרב אייל אונגר בשיעור על פרשת בחוקותיי: מתי רגשות אשמה מובילים לתיקון - ומתי הם כובלים את האדם לעברו? התורה מזהירה - אך גם מבטיחה: "והולכתי אתכם קוממיות"

בקריאה בפרשת בחוקותיי, ניתן למצוא תיאור קשה של תוכחה, קללות וייסורים, אך גם פסוק מסכם של תקווה ועוצמה - "והולכתי אתכם קוממיות". על רקע זה, נשא הרב אייל אונגר שיעור מרגש ועמוק, בו עסק בשאלת רגשות האשמה - האם הם מנוף לשינוי, או חומה בפני צמיחה?

הרב אונגר הסביר כי אשמה בריאה נוצרת כאשר יש פער בין המעשה שעשינו לבין מה שציפינו מעצמנו - אך הפער הזה מניע לתשובה, שינוי וגדילה. "זה המקום שבו האדם חוזר לעצמו, מתחרט, ומשנה כיוון. זה נפלא - זו תנועת חיים", אמר.

לעומת זאת, יש אשמה אחרת - אשמה תקועה, משתקת, שמובילה את האדם להלקאה עצמית, חוסר שקט ואובדן ערך עצמי. "כאשר האדם נשאר במעגל סגור של ביקורת עצמית ואכזבה - הוא כבר לא לומד, אלא רק מתענה".

טעות לחשוב שהיית נביא

אחת הנקודות המרכזיות שהעלה הרב אונגר היא השיפוט של העבר בכלי ההווה. לדבריו, רבים שופטים את עצמם לפי הידע, הרגש והחכמה שיש להם היום - אך שוכחים את התנאים בהם פעלו אז. "זה חוסר הוגנות כלפי עצמנו", אמר. "לא הייתה לך שליטה אז כמו שיש היום, לא הייתה לך אותה חכמה. איך אפשר לשפוט כך את עצמך?".

לא להזדהות עם הטעות

הרב הזהיר מפני זיהוי עצמי עם הטעות. "האדם לא רק טעה - הוא נהיה הטעות. הוא אומר לעצמו: זהו, ככה אני. ואז הוא מאבד תקווה, אמונה, עוצמה. אבל התורה באה לומר: טעית - אבל אתה לא הטעות. יש לאן לצמוח".

התשובה לרגשות אשמה שאינם מועילים, טוען הרב, היא חמלה עצמית. להיזכר שאנחנו בני אדם, לא מלאכים. להבין שמה שמגדיר אותנו זו לא הנפילה - אלא היכולת לקום. "שבע יפול צדיק וקם"."אם אפשר לתקן - נתקן. אם לא - נבקש סליחה, נלמד, ונמשיך הלאה. אבל לא נישאר עוד תקועים בעבר. לא נעניש את עצמנו לנצח. זהו - נתקדם. נלך קוממיות".