מנהיגות בצל גזֵרה: הרב שהציל את יהדות סוריה

בצניעות, בנחישות ובאמונה יוקדת - כך הנהיג הרב אברהם חמרה זצוק"ל את קהילת יהודי סוריה בעשורים הסוערים של המאה ה־20. במלאות שנה לפטירתו, קהילות יוצאי סוריה בארץ ובעולם מציינות את הילולתו של אחד מהאישים הבולטים והאהובים בתולדות יהדות ערב.

מורה, מנהיג, רב ראשי: דרכו של עבד ה' בעיר דמשק

הרב אברהם חמרה נולד בדמשק בשנת 1943, בן למשפחת סוחרים מסורתית, שנטעה בו את אהבת התורה והקהילה. בגיל 18 בלבד, כבר שימש מורה בבית הספר היהודי המקומי - תחילת שליחות ארוכה של עמידה בפרץ ושמירה על הגחלת. בשנת 1963 התמנה למנהל המוסד, והמשיך לטפס במעלה ההנהגה הקהילתית: תחילה כחבר ועד (1970), אחר כך כסגן הרב הראשי דאז, הגאון רבי נסים נדבו הכהן (1972), ובשנת 1976 - כרב הראשי ליהודי סוריה, תפקיד שנשא עד לעלייתו ארצה.

במקביל, נשא גם בתפקיד נשיא הקהילה - ושימש כתובת לכל צורכי הציבור היהודי שנותר מאחור בין סמטאות דמשק.

נאמן לקהילתו, שליח נאמן לעמו

תחת עינם הפקוחה של שירותי הביטחון הסוריים, ניווט הרב חמרה את קהילתו במי הסער. למרות הסיכון, יצר קשרים עם גורמים בישראל, בראשם המוסד ואנשי הג'וינט, כדי לקדם את יציאת היהודים מסוריה. במסירות ובתעוזה, הצליח ליזום שיח ישיר עם הנשיא חאפז אל־אסד - ובשנת 1992 התקבלה הסכמה נדירה: יהודי סוריה יורשו לצאת לחו"ל - למעט לישראל.

רבים מהיהודים נמלטו לארצות הברית, אך שנתיים לאחר מכן, זכה הרב חמרה לעלות לארץ ישראל יחד עם חלק מקהילתו. הוא בחר להשתקע בעיר חולון - ושם שיקם והנהיג מחדש את קהילת יוצאי סוריה. גם לאחר עלייתו, שמר על קשר עם בני קהילתו בארה"ב, וביקר בהם מפעם לפעם כדי לחזק ולעודד.

"מבצע אברהם": כך נחקק שמו בתולדות ההצלה

בשנת 1995 התקיים בניו יורק כינוס סגור של ראשי ארגון הג'וינט, שבו השתתף גם הרב חמרה. שם הוכרז, ברוב הערכה והוקרה, כי המבצע להוצאת יהודי סוריה ייקרא מעתה על שמו: "מבצע אברהם" - על שמו של האיש שלא חשש, ולא נסוג.

סיום שירת חייו - וההמשך שלא ייפסק

ביום שישי, כ"ה באייר תשפ"א, לאחר מאבק במחלה קשה, עלתה נשמתו הטהורה של הרב חמרה לשמי מעלה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בעיר חולון, כשמאות מלווים אותו בדרכו האחרונה.

בצוואתו הרוחנית הבלתי כתובה, נותרו דברי תורתו, פעליו, והמסר הברור לקהילה: לא להתייאש גם כשהמציאות סוגרת. לזכור שעם ישראל חי - בזכות אלו שמוסרים נפשם על קדושת שמו, בגלות ובגאולה גם יחד.