
יהדות

שנת היובל היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לשבע שמיטות, בשנה שאחרי השמיטה השביעית - כלומר בשנת ה־50.
הרמב"ם מונה את המצוות המתקיימות ביובל: לקדש את השנה, שביתת הארץ כמו בשנת השמיטה, לתקוע בשופר להכרזה על שחרור העבדים, לגאול הקרקעות ודין בתי ערי חומה.
עוד פוסק הרמב"ם כי יש למנות את שנות היובל עם מניין שנות השמיטה, לא לעבוד את הקרקע, לא לקצור ספיחים ולא לאסוף פירות.
ביום הכיפורים של שנת היובל תוקעים בשופר בכל הארץ כדי לפרסם את תחילת היובל, ובכך כל העבדים משתחררים והקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים.
היובל נוהג רק כאשר רוב עם ישראל יושב בארצו, ומשגלו עשרת השבטים בטלו היובלות, אף שהשמיטה המשיכה לנהוג.
הרמב"ם פוסק שמצוות היובל תתחדש בזמן "הביאה השלישית" - בפעם השלישית שבני ישראל ייכנסו לארץ ישראל, בזמן הגאולה העתידה.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו