"גדול עוונו מנשוא..." – העבירה היחידה בכל השולחן ערוך ש"זכתה" לאזהרה הזו

הקב"ה ברוב רחמיו מסר לנו את התורה הקדושה כשולחן ערוך המוגש לאדם, ומה שנותר לנו זה רק לשאת את כף החיים ולאכול לשובע משפע וטוב התורה.

ולא רק זאת, זכינו אף לספר הקדוש "שולחן ערוך" פרי עיטו של מרן רבנו יוסף קארו זצ"ל, הפורש לעינינו את כל ההלכות הנצרכות לאדם ומקיפות את כל תחומי החיים – מרגע הקימה בבוקר ועל כל צעד ושעל, עד השינה. 

ספר זה הוא ספר ההלכה הבסיסי והיסודי אשר כל תפוצות ישראל הולכים לאורו.

והנה, ישנו מקום אחד בלבד בכל אלפי ההלכות המובאות בשולחן ערוך, בו מוזכרת הלכה שהעובר עליה – "גדול עוונו מנשוא". זו לשון נוקבת ונוראה שנאמרה רק במקום אחד בלבד בכל התנ"ך – על פשעו של קין!

ועל מי נאמרה לשון זו ב"שולחן ערוך"? על מי שמדבר בזמן חזרת התפילה!

אבל למה זה כל כך חמור? כיוון שהמדבר בזמן התפילה מפריע לשאר המתפללים, שבאותם רגעים נושאים תפילה ותחנונים למלך מלכי המלכים.

אך הקב"ה ברחמיו גם הותיר בידנו תקנה. כותב "בעל התניא" זצ"ל שאם אדם נכשל בעברו בדיבורים בבית הכנסת, יעשה על כך תשובה ויבקש כפרה מן השמיים, ויתקיים בו הכתוב – "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ!"