בפעם הראשונה: ראשי האוניברסיטאות מציבים קו אדום לשיח אנטי-ישראלי

החלטה תקדימית התקבלה לאחרונה על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) - הגוף המאגד את ראשי אוניברסיטאות המחקר המובילות בישראל - במסגרתה אומצה הגדרת העבודה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) לאנטישמיות. מדובר בצעד נוסף במערכה שמובילה ישראל, יחד עם מדינות ומוסדות ברחבי העולם, נגד תופעות של אנטישמיות, בדגש על השדה האקדמי בו בולטים לאחרונה ניסיונות לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל באמצעות תנועות חרם והשיח האנטי-ישראלי.

הגדרת IHRA, אשר אומצה עד כה על ידי עשרות מדינות ומאות מוסדות ציבור ואקדמיים בעולם, מספקת מסגרת לזיהוי ביטויי אנטישמיות בני זמננו, לרבות מקרים בהם הביקורת על מדינת ישראל חורגת מגבולות הדיון הלגיטימי והופכת למסווה לפגיעה ביהודים כקולקטיב.

במסמך ההגדרה נכללות דוגמאות לאופנים מגוונים של אנטישמיות, ובהם הכחשת שואה, הפצת סטריאוטיפים אנטישמיים, והצגת מדינת ישראל כפרויקט גזעני. לפי ההגדרה, אנטישמיות יכולה להתבטא גם בהתקפות מילוליות או פיזיות כלפי יהודים, רכושם, מוסדותיהם וערכיהם הדתיים.

אימוץ ההגדרה בידי ור"ה, כך נמסר, מהווה תגובה ישירה להחרפה שחלה בתקריות אנטישמיות מאז מתקפת הטרור של חמאס על ישראל באוקטובר האחרון. ההחלטה אף מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שישראל מכהנת השנה כנשיאה התורנית של ארגון IHRA.

את המהלך באקדמיה הישראלית קידמה התאחדות הסטודנטים הארצית, בשיתוף פעולה עם אגודות סטודנטים ממוסדות שונים. יו"ר ההתאחדות, סיון קורן, התייחסה למהלך באומרה כי מדובר ב"הצבת קו אדום ברור", שמטרתו להבטיח כי "האקדמיה בישראל תמשיך להיות סביבה חופשית, פלורליסטית ונקייה מביטויי שנאה".

באוניברסיטאות הדגישו כי חופש אקדמי וחופש ביטוי הם עקרונות יסוד, אך אלה אינם סותרים את המחויבות למאבק עקרוני באנטישמיות. לדברי בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה, אימוץ ההגדרה אינו בגדר מהלך הצהרתי בלבד, אלא אבן דרך בשינוי התודעתי והמערכתי שנדרש אל מול אתגרי התקופה.