פסח שני: ההזדמנות שנייה שלא מופיעה בלוח השנה - אבל משנה חיים

ביום רביעי הקרוב, י"ד באייר, יציינו ברחבי העולם היהודי את פסח שני - מועד עתיק יומין, שפחות מוכר בציבור הרחב, אך נושא מסר עמוק ועכשווי: תמיד אפשר לתקן.

פסח שני נולד בעקבות פנייתם של קבוצת יהודים אל משה רבנו, בתקופת המדבר. מדובר היה באנשים שהיו טמאי מתים בזמן פסח - ולכן, על פי ההלכה, לא יכלו להשתתף בהקרבת קרבן הפסח, כפי שציוותה התורה. אך אותם אנשים לא ויתרו.

בפנייה נרגשת שאלו את משה: "למה ניגרע?" - מדוע שנודר מהזכות להשתתף בעבודת הקודש, רק מפני שהיינו טמאים?

משה פנה אל ה', והתשובה לא איחרה לבוא: כל מי שהיה טמא או בדרך רחוקה - יוכל להקריב את קרבן הפסח בדיוק חודש לאחר מכן - בי"ד באייר. מאז, נקבע בתורה מועד נוסף ונדיר: פסח שני.

לא חג רגיל - אבל מסר חזק

כיום, כשבית המקדש חרב ואין אפשרות להקריב קורבנות, נהוג לציין את פסח שני באופן סמלי בלבד:

• רבים נוהגים לאכול מצה ביום זה, כזכר לקרבן הפסח.
• בתפילה מדלגים על תחנון, לאות שמחה והזדמנות רוחנית.

אך עיקרו של פסח שני איננו טקסי - אלא חינוכי ומוסרי. לדבריהם של רבים מגדולי ישראל, המסר המרכזי הוא פשוט: גם מי שפספס - יכול לחזור. גם מי שטמא, מרוחק או נכשל - לא נדחה. "לא יידח ממנו נידח" - עיקרון שמלווה את עם ישראל לאורך הדורות.

סגולה עתיקה לחוזרים בתשובה

בספר "הזכירה" בשם כתבי האר"י הקדוש, מובאת סגולה עתיקה וייחודית ליום זה - עבור אדם שירד מדרך התורה:

• יש לקחת לבנה חדשה ולהכניסה לתנור בעת אפיית חלות לשבת.
• לאחר שבוע, כותבים על הלבנה את שם האדם ושם אמו.
• אומרים שלוש פעמים את הנוסח הבא:

"כשם שהלבנה הזו בערה בתנור אש, כך יבער לבו של פלוני בן פלונית שיצא לתרבות רעה - שיהפוך לבו לשמיים, לטובה."

לאחר מכן, מניחים את הלבנה בקבר של צדיק.

קריאה מחודשת למסר נצחי

דווקא בעידן של חיפוש עצמי, תחושת החמצה וריחוק - פסח שני מציע לכולנו רגע של תקווה. זהו מועד שבו התורה עצמה מכירה בכך שיש מצבים של קושי, של חוסר מוכנות, של ריחוק - אך במקום לסגור את הדלת, היא פותחת מועד ב'.

בהיסטוריה של עם ישראל, פסח שני הוא המקרה היחיד שבו ניתנה הזדמנות נוספת למצווה שזמנה חלף - לא מכוח הנסיבות, אלא מתוך אהבת ה' לעמו.

וכפי שנהגו רבים לומר לאורך הדורות: אם התורה נתנה פסח שני - גם בחיים יש "פסח שני". תמיד יש אפשרות לשוב. תמיד יש דרך חזרה. השאלה היא רק אם נהיה מוכנים לבקש: "למה ניגרע?"